עוד לא נשוי
מחפש בת-זוג מלאה ומאוד נשית למטרה רצינית בלבד (עוד על הנושא במאמרים שבצד ימין מתחת לכותרת "מומלץ לקרא"). בגלישה מסלולרי נא לבחור בגירסה הלא-סלולרית(!) כדי לראות הבלוג נכון. הדוא"ל שלי לפניות: [email protected]
|
| 6/2009
מבצע חיפוש כלה שמנמנה ומאד נשית - דיווח 68
במהלך המבצע אני
מתאר
מה
עשיתי כדי למצא בת-זוג כ פי שאני מחפש. מי שרוצה ליצור איתי קשר מוזמן/ת לפנות לאי-מייל שלי ( [email protected]) פרטים על המבצע הראשון (זה החמישי) אפשר למצא כאן.
דיווח 68
היום, יום ד', שוב תיכננתי נסיעה מחוץ לגוש-דן ושוב זה לא התאפשר (כנראה
שנסיעה כזו תידחה לשבוע הבא). במקום זה, קפצתי לקניון ביאליק שברמת-גן.
קניון קטן לכן לא ציפיתי להרבה... וכך היה. ראיתי שם בחנות ספרים או יותר
נכון בדוכנים שנפרסו ליד, איזה ספר שנראה מאד מעניין ולא יכולתי לעמוד
בפיתוי וקניתי אותו... זה מצטרף לשניים שקניתי אתמול. אני צריך לרסן את תאוות קנית הספרים שלי... . חוצמזה אממ"ל.
התאמת ציפיות
אני ממש לא אוהב ל'גנוב' לאחרים רעיונות לכתיבה, אז גם לא אגנוב, רק אציין שלפני כמה ימים בני, כתב פוסט
בנושא שלדעתי הוא מאד חשוב. כותרת הפוסט שלו היתה "לא לצפות". אני רוצה
לדון ממש בקצרה, בנושא די דומה/זהה, התאמת ציפיות. הרבה פעמים כשאנחנו
מצפים למשהו בצורה מסויימת והוא לא מתקיים אנחנו מתאכזבים, האלטרנטיבה
לזה, היא אכן לא לצפות. אני אומר שדווקא לציפיה יכולים להיות יתרונות,
אנחנו יכולים להיערך טוב יותר לדברים שיקרו. השאלה היא כמה אנחנו מצפים.
היכולת להעריך נכון דברים קשורה גם ליכולת האישית של כל אחד/ת, כלומר
ליכולת החישובית של המוח של כל אחד/ת, לכמות המידע הרלוונטי שיש בידינו
וכנראה גם לדבר עצמו. יש דברים שאפשר לגביהם להעריך בצורה די טובה ויש,
מנגד, שדי קשה להעריך. בד"כ ככל שנתסכל יותר רחוק בזמן, כך פחות נדייק
בהערכה שלנו. מצד שני לפעמים הציפיה שלנו יכולה לעצב את המציאות שלנו, אם
למשל אנחנו רוצים משהו מאד חזק, אנחנו נתאמץ בשבילו יותר. אם כן ובאופן
כללי, אם היכולת שלנו לצפות דברים (בין אם בשל יכולת אישית, בין אם בגלל
מידע או שילוב שלהם ובין בגלל הרצון (והיכולת) להשיג משהו ועוד) היא טובה אפשר לצפות, אם לא, עדיף לא לצפות.
שאלה מעניינת היא, כמה המנגנון הוא בשליטתנו? לי, למשל, יש הרבה פעמים נטייה
לדמיין איך דבר מסויים יראה.
אני נוהג להזכיר את תקופת הלימודים שלי באוניברסיטה כדוגמא, אפילו שזה דבר
שהיה מזמן ומאז קרו הרבה דברים אחרים. כשהתחלתי ללמוד, למרות הנטייה שלי
הנ"ל לדמיין, בכלל לא חשבתי על סיום התואר, לא הייתי בטוח שאסיים את
הלימודים (אולי איזה חוסר ביטחון עצמי?), אבל תוך כדי הלימודים, החלטתי
שאני מסיים אותם וכך היה.
תמונה מהיום מקניון ביאליק ברמת-גן:
שיר של גידי גוב, שאני מאד אוהב, גם בגלל הלחן וגם בגלל העיבוד המאד יפה, שיר ממש טוב:
לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
| |
|  כינוי:
בן: 63 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
