
במהלך המבצע אני מתאר מה עשיתי כדי למצא בת-זוג שמתאימה לתאור
הזה . מי שחושבת שהיא מתאימה או מי שרוצה ליצור איתי קשר מוזמן/ת לפנות לאי-מייל שלי (
[email protected]). פרטים על המבצע הראשון (זה השביעי) אפשר למצא
כאן.
דיווח 108
היום, יום ו', בבוקר, הסתפקתי ברכיבת אופניים לא ארוכה (12 ק"מ) בפארק
הירקון. יותר מאוחר היו לי סידורים. לא ראיתי אפאחת מתאימה. תמונה מהיום
מאזור שפך הירקון בהמשך.
משקלן של עצות
בשיגרת היום-יום
אנחנו מקבלים מחברים, עמיתים וגם בני משפחה כל מיני עצות בכמעט כל תחום של
החיים. לפעמים עצות הן דבר קריטי וחשוב ביותר, למשל כשמישהו/י מזהיר אותנו
מסכנה וכד'. חשוב, כמובן, לדעת מי האדם שנותן לנו את העצות, מה הידע שלו/ה,
האמינות שלו/ה וגם מה האינטרסים שלו/ה.
כשאני בא לחנות
ומתעניין בקניית מוצר מסויים, שמתי לב שהמוכר/ת, במיוחד בחנויות בגדים
וכד', כמעט תמיד מנסה להפנות אותי למוצר היקר ביותר באותה קטגוריה. במקרים
שכאלה, הוא/היא כנראה מקבל עמלה על כל מכירה ומכאן האינטרס הברור, לנסות
לעניין אותי במוצר הכי יקר (הכי הרבה רווח בשבילו) ומשם, אם אין מצידי
עניין, לרדת בשלבים למוצר זול יותר. אין לו/ה בהכרח אינטרס למכור לי את מה שהכי מתאים לי.
אז
יש את עניין האינטרסים שכמו בדוגמא הקודמת הם לפעמים מנוגדים (המוכר/ת
רוצה שאבזבז כמה שיותר ואני מעוניין כמה שפחות (במקרה שלי, בכפוף כמובן
לאיכות והתאמת המוצר לי)), אבל יש כאן עוד נקודה, שהיא בעצם גם מקרה פרטי
של אינטרס. הרבה פעמים מי שנותן עצה, לא משלם את 'המחיר' שביישומה.
למשל,
יועץ עיסקי יכול לייעץ לפלוני שישקיע כך וכך כסף בתחום מסויים ויעשה
פעולות מסויימות. יכול להיות שהעצה היא טובה, אבל נותן היעוץ לא נושא
(בדרך-כלל) בסיכון אם יישום ההצעה יוביל להפסד. מי שמקבל את העצה ומיישם
אותה, הוא זה שעלול לספוג הפסד, על כל מה שעלול לנבוע מזה. זה כמובן נכון
לא רק לגבי כסף, אלא לכל דבר שיש בו סיכון.
חשבתי על איזו
אנלוגיה מעולם הביולוגיה, או ליתר דיוק מעולם הצומח. לרוב הצמחים יש
שורשים שמהם הם מקבלים כל מיני חומרי מזון מהקרקע. עץ גדול, אני משער, נזקק
לשורשים גדולים, לא רק כדי להיות יציב, אלא, כאמור, כדי לספק את צרכי
המזון שלו. קראתי פעם על סוגי צמחים בודדים ש'למדו' (בדרך אבולוציונית) לגדול על צמחים אחרים ולנצל את חומרי המזון של הצמח שעליו הם התנחלו.
לפעמים
צמחים כאלה מפתחים תפרחת מאד נאה, צבעונית ומרשימה, הסיבה שהם יכולים
להרשות לעצמם לעשות זאת, היא שהם לא "משלמים את החשבון", מי שנאלץ לספק להם
את חומרי המזון ו"לעבוד קשה" הוא הצמח הפונדקאי. אם תיאורטית הם אלה שהיו
צריכים ליצור את השורשים ולספק לעצמם את המזון, סביר שהם היו צנועים יותר
באותה תפרחת. כך גם (למרות השוני הברור) בנושא מתן עצות, מי שלא נושא בנטל
הסיכון, מטבע הדברים, יכול "להסתכן" יותר.
הנה התמונה מהיום מאזור שפך הירקון:

לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.