
במהלך המבצע אני מתאר מה עשיתי כדי למצא בת-זוג שמתאימה לתאור הזה. מי שחושבת שהיא מתאימה או מי שרוצה ליצור איתי קשר מוזמן/ת לפנות לאי-מייל שלי ([email protected]). פרטים על המבצע הראשון (זה השביעי) אפשר למצא כאן.
דיווח 264
היום, יום א', נחתי משיגרת הקניונים (אולי אכתוב משהו על נושא הקניונים
והחיפושים שלי מחר). הסתפקתי במקום זה ברכיבת אופניים לילית בפארק. לא
ראיתי היום אפאחת מתאימה. הפעם אין תמונות.
תזכורת: אני מזכיר לכם/ן (כמו שכתבתי בפוסט הזה) שאתם/ן הקוראים/ות שלי, אתם/ן ה"שגרירים" שלי, כלומר שאם אתם/ן מכירים (גם בעקיפין) מישהי שמתאימה לתאור הזה, אז אתם/ן יכולים/ות לנסות לשדך בינינו ומי יודע? אולי יצא מזה זיווג? (והנה עשיתם מעשה טוב...!).
על ציוני המתמטיקה של תלמידי בתי הספר, הדור שהולך ופוחת, מערכתיות ואמפטיות (נושא מעניין! ממליץ לקרא עד הסוף)
בזמנו התפרסמו לא מעט כתבות על כך שתלמידי ישראל מקבלים ציונים נמוכים
יחסית (יחסית למדינות מפותחות (ואף פחות מפותחות) אחרות) במתמטיקה (וגם
במדעים והבנת הנקרא), הן במבחנים בין-לאומיים והן במבחנים מקומיים. כתבתי
על זה לא פעם כאן בבלוג (למשל כאן וגם כאן וגם כאן ועוד...).
בזמנו העלתי כל מיני הסברים לתופעה. בתור מי שאוהב לכתוב (וגם לחשוב
לעיתים..) במושגים אבולוציוניים, הנושא התורשתי/דמוגרפי בהחלט בלט לי כהסבר
אפשרי לתופעה, למרות שבכל הדיונים התקשורתיים בכלל (או כמעט בכלל) לא נגעו
באפשרות הזו (אני מניח כי זה נושא רגיש ואולי שנוי במחלוקת). בדרך-כלל
נטען שמערכת החינוך לא מספיק טובה, שלא מושקעות מספיק שעות, שלא מתגמלים
כיאות את המורים ולכן רמתם לא מספקת.
נטען גם שאולי יש פחות "תרבות
לימודית" בגלל המחשב, האינטרנט וכיו"ב (שכחו רק... שמחשבים ואינטרנט יש גם
בשאר המדינות המפותחות שאנחנו משווים את ציוני התלמידים שלנו, אליהן...). ייתכן בהחלט שיש מידה מסויימת של צדק בטענות הנ"ל, אבל אולי זו לא כל התמונה.
כמי שלמד מתמטיקה (יש לי תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב מאוניברסיטת ת"א) באוניברסיטה, אני מכיר היטב את מושג ההוכחה.
לטעון טענה, זה ממש לא מספיק. צריך להוכיח אותה באופן לוגי-סיסטמטי, לפרטי
פרטים ולפי כללים מסויימים. לכן אני רואה לעצמי חובה לציין מראש שהטיעון שאני טוען הוא לא כזה שאני חושב שהוא מבוסס עד לפרט האחרון, אבל בכל זאת, יש כאן (לטעמי)
כפי שאסביר מיד, הגיון מסויים וחומר למחשבה ובדיקה.
היום נתקלתי בכתבה הזו באתר ווי-נט שבעצם מצטטת מחקר שטוען שליכולת המתמטית יש רקע מולד. הנה תקציר
המחקר המקורי (באנגלית). נבדקו 200 ילדים בני 3-5 (מן הסתם, נעדרי השכלה מתמטית פורמלית) שנתבקשו לזהות במבט חטוף
האם, ע"ג מסך מחשב מסויים, יש יותר נקודות כחולות או צהובות ואח"כ נבדקו הישגיהם במבחניo חישוביים שונים. נמצא כי יש קשר בין הנ"ל. מי שרוצה לעשות
לעצמו/ה את מבחן הנקודות הנ"ל, יש גירסה אינטרנטית כאן (כצפוי (כבעל תואר במתמטיקה זה לא אמור להפתיע) קיבלתי ציון גבוה יחסית (ההשוואה שם היא כלפי בני גילי)).
אז אפשר להעלות השערה שלתוצאות תלמידי ישראל, יש הסבר מהכיוון התורשתי,
כך אני עשיתי (בניסוח זהיר) בעבר. המחקר הנ"ל נותן חיזוק מסויים לטיעון
הזה. אגב, בכתבה נטען שאין קשר בין "החוש למספרים" (היכולת לזהות האם יש
יותר נקודות כחולות או צהובות) לבין אינטליגנציה כללית.
מהמעט שאני מבין
בנושא, אם נתייחס למדד מקובל כמו IQ, כפי שמצויין למשל כאן,
חשיבה כמותית (או "הגיון כמותי" כפי שכתוב בערך הנ"ל) היא חלק ממה שנבדק
במבחן IQ, כך שלא ברור לי למה אין קשר... ואגב... גם לגבי הIQ עצמו יש,
כנראה, קשר חזק לתורשה (כשמדובר באנשים בוגרים) אבל זו רק הערת אגב.
אם אכן, מדובר בסיבות מולדות, לי יש השערה נוספת ממה זה נובע. אני חושב
שבחברה שלנו, מי שזוכה להעמיד צאצאים (אם נדבר על הצד הגברי) הוא לא בהכרח
האדם שטוב בכישורים מתמטיים/אנליטיים וכד' אלא דווקא זה שטוב יותר בכישורים
חברתיים (וברמה הסטטיסטית, כנראה שאחד בא על חשבון השני ולהיפך). יש ספר שכבר הזכרתי כאן בבלוג "מיליון" פעם בשם "ההבדל המהותי" שדן בהבדלים בין גברים ונשים ומגדיר סוגי מוחות שונים.
יש מוח שמכונה שם "מערכתי" שאופייני סטטיסטית יותר לגברים ושהוא (מי שיש
לו/ה מוח שכזה) מצטיין בכישורים טכניים/מתמטיים/לוגיים וכד' ויש מוח
שמכונה "אמפטי" שאופייני יותר לנשים ושהוא (כנ"ל..) מצטיין באופן כללי
בכישורים חברתיים. אלו הכללות כי יש נשים בעלות מוח מערכתי (אבל הן מיעוט, לא מיעוט מאד קטן, אבל עדיין מיעוט)
וכנ"ל יש גברים בעלי מוח אמפטי (והם שוב, בד"כ, מיעוט). יש גם מוח שמכונה
"מאוזן" בו רמת המערכתיות דומה לרמת האמפטיות.
אפשר להבין שמדובר ברצף:
לאנשים שונים רמות שונות של מערכתיות ואמפטיות, אבל גברים בממוצע יותר מערכתיים מנשים ונשים יותר אמפטיות בממוצע מגברים.
אני טוען שבחברה שלנו, יש כנראה יתרון לגברים בעלי מאפיינים
אמפטיים בהשגת נשים. בחברה שלנו, לא פעם, האדם המשכיל בעל המוח המערכתי יכונה
"חנון"... ע"ע התוכנית "היפה והחנון"... מה שמרמז על כאילו ניגודים (שכאילו
חנון לא יכול להשיג אישה יפה או אישה בכלל (אני, אגב, לא תמיד מסכים עם ההגדרה של "יפה"
בתוכנית האלו (לפחות בארץ) אבל זה סיפור אחר...
ואגב 2, אני לא רואה עצמי כחנון טיפוסי (למשל שירתתי בצבא בחיל קרבי), אבל יש לי, כנראה, מאפיינים מסוימים של חנון).
ומכיוון שבעלי המוח המערכתי כנראה מתחתנים פחות או בגיל מבוגר יותר ולכן מולידים פחות ילדים, הדור של בעלי הכישורים המתמטיים (ולא רק הם) כנראה הולך ופוחת...
מה עושים? אי-אפשר (או יותר נכון קשה/בעייתי בחברה חופשית) לומר למישהו/י עם מי להתחתן... אפשר אולי (בהנחה שזה בכלל יכול להשפיע...) לעשות פחות תוכניות ריאליטי לא רציניות (רמז: מה שרואים בלילה בשמים...) ולהחזיר למסך קצת תוכניות בסיגנון "מקבילית המוחות" (ועוד) ...
רק אבהיר, למען הסר ספק, שבאופן אישי, אני ממש לא מחפש 'חנונית' (בעלת מוח
מערכתי-גברי) אני מחפש מישהי הרבה יותר לכיוון האמפטי-נשי, כך שלא ממש
יפריע לי (להיפך..) אם היא לא מצטיינת במתמטיקה ו/או במחשבים, למרות שאני כן מצפה
ממנה לדעת למשל כמה הם 8 ועוד 2, להוסיף את התשובה מימין לשם שלי באנגלית (TZACHY), להוסיף כרוכית ואח"כ את שם שרת הדואר של גוגל (GMAIL.COM) ולשלוח לי מייל בו היא מציינת שהיא רוצה להכיר אותי! 
לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.