שלושה דברים, אמנם שונים, אבל עם קשר מסויים, קרו לי (יותר מדוייק אולי: "שמעתי") השבוע וחשבתי לכתוב עליהם, הנה הם:
גיל האישה
השבוע ליוויתי את אימי לאיזו בדיקה רפואית שהצריכה מלווה (הבדיקה
והתוצאות היו בסדר). באזור ההמתנה במרפאה היה מקלט טלוויזיה וכך יצא לי
לצפות באיזו תוכנית 'טוק שואו'. התראיינה שם אישה שדיברה על פיריון נשים
בהקשר של גיל. היא ציינה את מה שאני יודע כבר לפני שנים רבות (ואני משער
שרבים/ות יודעים), למשל שלאישה אחרי גיל 35 יהיה הרבה יותר קשה להיכנס
להריון מאשר למישהי צעירה יותר אבל שיש לא מעט נשים שלא מודעות מספיק
לעניין הזה, בגלל כל מיני סיבות.
זה ממש לא במקרה שאני מתעקש להכיר מישהי
צעירה ממני בהרבה, כי אני באמת רוצה ילדים משלי. לא רק זאת, אני יודע
לאילו נשים אני נמשך. אלו בד"כ לא נשים בגיל שלי. מובן שאני לא מתכוון
לעזוב את אישתי לעתיד כשהיא תתבגר, אבל כן חשוב שתהיה המשיכה, ה'קליק'
הראשוני הזה בתחילת הקשר. מה שממשיך את הקשר ("הדבק הבין-זוגי") כמובן
שכולל דברים מעבר שחלקם נוצרים עם הזמן, אבל כמו שמושר בשיר המזרחי ששמו
ככותרת הפוסט הזה: "בלי ניצוץ האהבה שום דבר לא יתניע".
הרצון לילדים
הזכרתי לעיל את הרצון שלי לילדים משלי (לא סתם ילדים משלי, אלא במסגרת
זוגית של נישואין עם בת-זוג מתאימה). לאחרונה יצא לי לשוחח עם שלושה מחברי
הרווקים (סה"כ יש לי 4 חברים רווקים כמוני). שוחחתי עם כל אחד בנפרד. ממש
במקרה וללא כוונה מצידי עלה נושא הרצון לילדים. די הדהים אותי לגלות
שהשלושה, כל אחד מסיבות שונות, לא רוצים ילדים משלהם 
כבר כתבתי על זה לא פעם כאן בבלוג. ברור לי שילדים זו קודם כל אחריות
וזה לא רק שימחה ("ילדים זה שימחה"), כלומר זה 'פרוייקט' לא קטן לגדל ילד/ה
מ-0 ועד (לפחות) 18, אבל יחד עם זאת, אני חושב שיש משהו אנוכי בלא להביא
ילדים לעולם. כתבתי בעבר ואני כותב שוב, אני חושב שזו חובה מוסרית שלנו
כלפי הורינו להמשיך את השרשרת. הם התאמצו כדי להביא ולגדל אותנו, זה תורנו
לעשות אותו הדבר.
לפחות אצל שניים מתוך שלושת החברים הנ"ל, ניסיתי למצא לזה הסבר מסויים.
לשניים הנ"ל יש כל-אחד יותר משני אחים/ות ולהם יש ילדים/ות, כך שכאילו
מבחינה גנטית גרידא, הגנים של ההורים עברו הלאה... זו נקודת מבט מאד קרה
ו"מכנית" על הנושא, אבל אולי יש בזה משהו. הטיעון הזה לא תקף כל-כך לחבר
השלישי. לגבי עצמי, לי יש עוד אח אחד שיש לו שני בנים, אבל כאמור אני רוצה
ילדים משלי!
אושר
תוך כדי נסיעה במכונית השבוע, שמעתי ברדיו משהו על מחקר בנושא אושר
שנערך בארץ. ממה שאני זוכר ששמעתי רוב האנשים שהשתתפו במחקר (/סקר) הנ"ל
דרגו את הזוגיות/משפחה כגורם הראשון והחשוב ביותר שתורם לתחושת האושר. ברור
לי שזוגיות לא מבטיחה "אושר מוחלט" (כי פשוט... אין דבר כזה "אושר מוחלט"...), אבל היא יכולה לשפר מאד את איכות חייו של אדם בכמעט כל התחומים וזה בהחלט מספק אותי (אני רק צריך זוגיות עכשיו 
).
ניצוץ האהבה, "את מה שאני מרגיש בפנים, איש לא מרגיש כמוני":
לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
