במהלך המבצע אני מתאר מה עשיתי כדי למצא בת-זוג שמתאימה לתאור הזה. מי שחושבת שהיא מתאימה או מי שרוצה ליצור איתי קשר מוזמן/ת לפנות לאי-מייל שלי ([email protected]). פרטים על המבצע הראשון (זה השמיני) אפשר למצא כאן.
דיווח 55
היום,
יום ג', פעמיים כי טוב, נחתי קצת משגרת הקניונים ועשיתי בערב רכיבת
אופניים בפארק ובטיילת ה'דרומית' (אזור בתי המלון). היו די הרבה משפחות עם
ילדים בפארק. לא ראיתי אף אחת מתאימה היום. הפעם אין תמונות.
תזכורת: אני מזכיר לכם/ן (כמו שכתבתי בפוסט הזה) שאתם/ן הקוראים/ות שלי, אתם/ן ה"שגרירים" שלי, כלומר שאם אתם/ן מכירים (גם בעקיפין) מישהי שמתאימה לתאור הזה, אז אתם/ן יכולים/ות לנסות לשדך בינינו ומי יודע? אולי יצא מזה זיווג? (והנה עשיתם מעשה טוב...!).
גוונים של נשיות, הצד הפמיניסטי
היום שמעתי ברדיו איזכור של אישה פמיניסטית (שאינני זוכר את שמה). כשאני
שומע את המילה "פמינסטית"... קשה לומר שאני נמשך/מתחבר לזה... אבל זה
מעניין ברמה של תופעה. תופעה לא מייצגת לדעתי. לפי מה שאני זוכר ששמעתי (זה
היה תוך כדי נסיעה במכונית) היה מדובר במישהי שחיה לפי לא מעט שנים,
כשהפמיניזם החל בארה"ב.
אותה אישה היתה נשואה ואם לילדים, אבל אחר-כך (שוב ממה שאני זוכר
ששמעתי) עזבה את בעלה והפכה ללסבית מוצהרת... אני זוכר שפעם קראתי מישהו
שקישר בין שני הדברים הנ"ל (או לפחות, טען כך כהתרסה כנגד מישהי). אני לא
בהכרח מסכים עם החיבור הזה, אבל זה מראה משהו שאני טוען אותו מזמן.
בפמיניזם 'מתחבא' משהו שהוא, איך נאמר? לא ממש אוהב גברים.
יש תופעה כזו של "שינאת נשים" (זה נקרא מיזוגניה), באופן סימטרי יש תופעה של "שינאת גברים" (וזה נקרא מיזאנדריה).
רוב הנשים לא פמיניסטיות. אני גם משער שיש הרבה פמינסטיות שרק שואפות
לשיוויון (לפי השקפתן) והן לא שונאות גברים, אבל אני די בטוח שתחת מה
שמכונה פמיניזם, נקבצות גם נשים שפשוט שונאות גברים.
למה הן שונאות גברים? אני יכול לחשוב על כל מיני סיבות. למשל אולי אותן
נשים הן נשים גבריות ומרגישות שהן מתחרות בגברים, אבל לא בתנאים שווים מבחינת ציפיות החברה. ויש עוד סיבות שאני מסוגל
לחשוב עליהן, אבל זה נושא לפסיכולוגים/אנתרופולוגים לעסוק בו (ואני משער
שכבר עסקו בו).
יש גם נשים שהן ממש ההיפך. נשים נשיות שמעריכות גברים וגבריות. יש נשים
שהן אנטי-פמינסטיות. יצא לי בזמנו למצא באינטרנט כל מיני התאגדויות כאלה של
נשים שלא מזדהות עם הפמיניזם ואף יוצאות בפומבי כנגדו. אני בעד איזונים.
אני לא חושב שצריך, חלילה, לדכא נשים, כמו שאני לא חושב שצריך לדכא גברים.
אני חושב שצריך להכיר בכך שרוב הגברים שונים מרוב הנשים ושכן... יש גם
קבוצת מיעוט (שהיא לא בהכרח קטנה מאד) שלא מתאימה לסטריאוטיפ של מה "גברי"
ומה "נשי".
כמו כן, יש אספקט חשוב מאד ורחב יותר מהרמה של הפרט ומה שמכונה "שיוויון
הזדמנויות". איך התנהלות של חברה משפיעה על עתידה. חברה לא נמדדת רק ב"כאן
ועכשיו" שלה, אלא בהמשכיות שלה במשך הדורות. כבר כתבתי לא מעט על נושא הפמיניזם בזמנו, אז לא אכביר מילים בנושא כעת.
"בדיוק כמו אישה", בוב דילן:
לילה טוב וחול מועד שמח לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.