כן, אני יודע שלא מאמינים שיש רווקים סטרייטים בגילי ואם כבר יש כאלה אז הם כאילו 'חייבים להיות' "שרוטים" באיזשהו אופן.
ברור לי שיש אנשים שחושבים ככה, אז בסדר שיחשבו... אני לא חושב שאני
'שרוט'... אני כן חושב שאני מיוחד/שונה, אחרת באמת כבר הייתי נשוי. השבוע
ראיתי בטלוויזיה מישהי בת גילי שהיא גרושה+ אומרת תוך כדי שיחה עם מישהי
אחרת "היית יוצאת עם רווק בן 50?" ושותפתה לשיחה עונה לה ב: "לא...".
האמת שגם אני לא הייתי יוצא עם אותה גרושה גם אם היא היתה היום רווקה בת 20... (למה? תרשו לי לא לפרט...),
כך שדעתה של אותה גרושה בכל מקרה חסרת חשיבות בעיני. תמיד צריך לדעת למי
להקשיב... אבל היא הזכירה לי את העניין של הסטיגמה על רווקים בני גילי.
אני לא מתגאה בזה שאני רווק בגילי. אני רואה בזה מצד אחד סוג של כישלון בחיים, כי אני כן רוצה (ורציתי) זוגיות אבל לא עם כל אחת, אלא עם מישהי באמת מתאימה. כבר כתבתי בזמנו ובאריכות את "כתב ההגנה שלי" בעניין למה אני רווק. "סתם" מישהי (לא מתאימה) אני יכול למצא די בקלות.
מצד שני, אני רואה בזה זכות וכבוד שאני דבק במטרתי. יכולתי
להתפשר המון פעמים, אבל לא עשיתי את זה. בשרות הסדיר שלי בצבא (וזה היה ממש
מזמן...) קיבלתי ממפקד גייסות השיריון דאז (קצין בדרגת אלוף) תעודת הערכה (זה היה אחרי מלחמת
לבנון הראשונה) שבה היה כתוב "על הצטיינותך במסירות, אחריות והתמדה".
לא ממש ברור לי למה קיבלתי את התעודה הזו בזמנו (היו צריכים לבחור מישהו,
אז בחרו בי משום מה...), אבל זה נכון שאם אני "נעול" על מטרה, אז אני נוטה
(אם כי לא תמיד, זה תלוי) להתמיד בדרך להשגתה, גם אם הדרך א-ר-ו-כ-ה
מאוד... והיא אכן ארוכה...
מחפש בחורה שמנה או מלאה ומאוד נשית (למטרה רצינית בלבד)
כדי לתת כיוון כללי של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי,
ציירתי את הציור הבא. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית
(אז... אני חוזר על זה שוב) ושזה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם
שלי ואין מודל אחד ויחיד). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני
מחפש בבת-זוג כתבתי כאן (בגלישה מסלולר נא לבחור דווקא בגירסה לא סלולרית). עלי כתבתי כאן (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].