סיכום שבועי
ראשית, אני צריך לסכם את השבוע מבחינת 'התחלות'. אז למרות ההתלהבות שהפגנתי למשל כאן, עדיין אני לא יכול לתת לעצמי כוכב, כי לא התחלתי עם אף בחורה השבוע מהסיבה הפשוטה שלא ראיתי אף אחת מתאימה.
אם להיות כנה, לא עשיתי מאמץ מלא לחפש. עשיתי מאמץ בינוני וזה סביר
(בהתחשב באילוצי זמן ואנרגיות). אולי בשבוע הקרוב, בלי נדר, אעשה יותר
גיחות חיפוש מגוונות (אבל זה כמובן לא מבטיח לי תוצאות).
מכורי אינטרנט
היום שמעתי ברדיו איזכור לכתבה
בעיתון "הארץ" שמציינת מחקר שטוען שבני הנוער בישראל הם במקום הראשון
בעולם בהתמכרות לאינטרנט. אני לא "בן נוער"... והאמת שאני די 'מכור'
לאינטרנט. בהחלט אפשר לומר שמאז שהתחלתי לגלוש (אי שם בתחילת-אמצע שנות
התשעים של המאה הקודמת) לאינטרנט יש תפקיד משמעותי בחיי. השאלה האם הנתון
הזה על בני הנוער מעיד משהו על כלל האוכלוסיה? אני חושב שהאינטרנט מספק, או
שמא מתיימר לספק, להרבה אנשים צרכים מסויימים.
אם זה צורך לתקשר, או לקרא, או לחקור, או לשחק וכו' וכו'. האינטרנט היום
הוא חלק מהחיים. זה קצת כמו שיאמרו שמישהו התמכר למגורים במבני בטון... או
לצפיה בטלוויזיה וכו' וכו' ואני לא מנסה להמעיט בכך שיש מושג כזה. בהחלט
ייתכן שצריך לדעת לא 'לשקוע' בתוך העולם הוירטואלי כי העולם שם בחוץ לא
פחות וכנראה הרבה יותר יפה. צריך לשים גבולות. יש לי למשל שכנה שלא מוכנה
שהילדים שלה יגלשו במחשב מהחדר שלהם אלא רק בסלון (שם יש מחשב), כך למעשה
היא גורמת להם לגלוש פחות (מלבד העניין של הפיקוח, לכאורה).
ילדים זה שמחה, אבל גם הרבה עבודה...
מפעת גילי המופלג, יצא לי לחשוב על זה שאם סוף-סוף יקרה ה'נס' הזה שאמצא ואנשא לבת-זוג כלבבי
ויהיו לנו ילדים ביחד, מה יהיה אחר-כך, כלומר איך זה יהיה לגדל אותם. היום
קראתי מישהו באינטרנט שכתב משהו כמו: "לעשות ילדים זה די קל, לגדל אותם זה
כבר הרבה יותר קשה". נזכרתי בזה בגלל המאמר הזה של חתן פרס נובל ישראלי שבכותרתו מצויין: "בממוצע גידול ילדים משמח כמו לעשות כביסה"... השוואה מעניינת יש לומר 
אז אני מבין שזה לא בהכרח הולך להיות 'פיקניק'. אולי בגלל זה, אני מחפש
בת-זוג שרוצה ואוהבת ילדים וזה בעדיפות עליונה אצלה. אני מתכוון לתת את
עצמי גם למשימה של הגידול. דווקא כרווק שעושה לעצמו (כמעט) את הכל (עבודות
הבית וכד') אני יכול להעריך את מה שנשים עושות וזה בכלל לא פשוט. דווקא
בגלל זה, לא אטיל על אישתי לעתיד לעשות הכל לבד. אני יודע לעזור, אבל
עדיין, אני ממש לא מחפש אישה פמיניסטית (או אפילו משהו קרוב לזה...גררר...
) אני כן מעדיף אישה "כמו של פעם" שהיא מרצונה החופשי תרצה ותאהב להתעסק במה שקשור לילדים מתוך הכרה, הנאה והנעה פנימית לצורך הזה.
כמו שכתבתי לא פעם בבלוג, למרות שלצערי עדיין אין לי ילדים, אני רואה
בזה מעין 'חובה מוסרית' כלפי הדורות הקודמים (הורי, הורי הורי וכן הלאה) כן
להמשיך את השרשרת ולהביא ילדים משלי לעולם, אבל ילדים לא עושים (וגם לא
מגדלים, בדרך-כלל) לבד. אני צריך בת-זוג מתאימה! 
הנה תמונה של 3 ברווזים שטיילו להם היום בבוקר על גדות הירקון:
לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
