ראשית, אני צריך להסביר את כותרת הפוסט הלא כל-כך ברורה... אז תחילה בקצרה (אחר-כך אפרט עוד): המצב החדש במצרים
(ובהחלט לא רק שם (ע"ע איראן)) מדגים שאנחנו אולי(!) על סיפה של מלחמה
אזורית רצינית. המצב בארץ, בתרחיש הגרוע, יכול להשתנות, כמעט בלא הודעה
מוקדמת, מהקצה לקצה (ואני לא מתכוון במובן החיובי...).
אני משער (לפי הסטטיסטיקות של הבלוג ועוד) שיש (כנראה) בחורות שאולי(!!) מתאימות למה שאני מחפש
שעוקבות אחר הבלוג שלי. אחת (ואני משער שזו אותה אחת) פנתה אלי בזמנו
במייל, אבל נעלמה לתקופה (חודשים) ואז שוב פנתה אלי בשם אחר (אני משער שזו
אותה אחת לפי סגנון הכתיבה היחודי). אני לא באמת יודע אם מישהי שפונה אלי
דרך הבלוג ולא פגשתי אותה, היא באמת אמיתית ולא מישהו/י שסתם חומד/ת לצון
(היו דברים מעולם), אבל אני אניח שזו בחורה והיא אכן אמיתית והיא מתלבטת עם
עצמה או שהיא מתביישת לפנות אלי (אותה בחורה באמת כתבה לי שהיא די מתביישת
לפנות אלי). גם עד שלא פגשתי מישהי, אני לא יודע אם היא בכלל תמצא
חן-בעיני (או אני אמצא חן-בעיניה).
מה שקרה היום במצרים, מראה כמה המצב כאן במזרח התיכון ובישראל בפרט, הוא
'שביר'. כל יום שעובר מבלי שמצאתי זוגיות מתאימה הוא יום מבוזבז. אם יש
בכלל מישהי מתאימה
(או כמה כאלה) שקוראת כאן ומתלבטת אם לפנות אלי (בכל זאת, הבלוג הזה קיים
+5 שנים והיו כאן עשרות אלפי כניסות), אני רוצה להזכיר לה, שמי יודע? אולי
בעוד X זמן תהיה כאן מלחמה ובכלל האינטרנט לא יעבוד וכו' וכו'... ואנשים יפונו מאזור המרכז
וכו' וכו'... אני לא חלילה מנסה להפחיד... ממש לא! כי אני גם באמת לא
נביא, אבל אני מנסה להסביר שפשוט חבל על הזמן (וזה נכון גם ללא קשר לתחזיות
אפוקליפטיות כאלה או אחרות). אז נא לנצל את הזמן שהכל עוד זמין ותקין ולא
לדחות...!
מובן שיכול להיות שאני בכלל טועה... לגבי בנות-זוג פוטנציאליות שקוראות כאן... כי הרושם שלי מהנשים באינטרנט (ואני מדגיש באינטרנט.
לא "בעולם האמיתי") הוא שלא מדובר במדגם מייצג, אלא בנשים שהן יותר
"גבריות" מהממוצע (זו, מה לעשות, ההתרשמות שלי מהרבה שנות גלישה) שזה די ההיפך ממה שאני מחפש בבת-זוג...
ועכשיו אדון במצב החדש במצרים.
מדובר, על-פניו, במהפך דרמטי. היום שמעתי ברדיו שגריר ישראלי לשעבר במצרים
שדיבר על הנשיא החדש שם ועל ההתבטאויות שלו על ישראל (בעיקר בעבר, הרבה לפני שבכלל היה מועמד, להבדיל ממה שהוא אומר עכשיו). זה, על-פניו, לא נשמע טוב. להערכתי הצבא המצרי הוא צבא גדול למדי והוא מצוייד
בנשק מערבי. המשטר בסוריה יכול אף הוא ליפול לידיים אנטי-ישראליות
קיצוניות.
המצב בירדן גם הוא לא ברור.
על איראן כבר נכתב כל-כך הרבה שאין צורך כרגע להרחיב כאן. בקיצור המצב
מתכנס לכיוון מאד מסויים. "מזרח תיכון חדש", אבל לא במובן החיובי... בהקשר הזה של מצרים, אפשר לקרא כמה פרשנויות מהיום כמו למשל: זו או זו או זו וגם זו.
ברמה הפילוסופית, מי שמאמין בה', יכול לראות בזה סימן אזהרה לנו, עם
ישראל. במובנים מסויימים הפכנו לחברה לא מוסרית ושלא הולכת בדרך שה' ציווה
אותנו (וזו לא בהכרח הדרך שהחברה הדתית או החרדית נוהגות לפיה! (ע"ע למשל
אי-השרות בצבא של חלק מהמגזר החרדי. דבר שלטעמי הוא לא מוסרי ואף לא מתיישב
עם רוח התורה (למרות שהם כמובן טוענים אחרת)) להיפך בהרבה מובנים יש
התרחקות גם במגזרים האלה מרוח התורה (וכשאני כותב "תורה" אני מתכוון לזו
שבכתב והיא בלבד ולא לפרשנות מרחיקת לכת (לטעמי) שלה)).
מצד שני ומנגד לטיעון הנ"ל (ש"ה' מעניש אותנו"), גם לפני מלחמת ששת
הימים, למשל, קמו מדינות ערב ואיימו עלינו, אבל הובסו קשות באותה המלחמה.
בכל זאת, אני לא בטוח שהצבא של היום (ואני מתכוון לאיכות כח האדם ולא לציוד
הטכנולוגי) הוא טוב יותר מזה שהיה ב1967. לצערי, נראה לי שדווקא להיפך... (והלוואי שאני טועה). אפשר למצא לזה
כל מיני הסברים סוציולוגיים.
להבדיל... יורם ארבל, "שדרן הספורט של המדינה" חוגג בימים אלה יומולדת 70. לכבודו, הנה שיר מצויין שלו (אפרופו הנ"ל, גם אני ממתין ל-"כן").
לילה טוב ושבוע טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
