עוד לא נשוי

טוב, אתחיל בעיקר: כדי לאפשר לבחורות מתאימות (שאולי מתביישות לפנות אלי באי-מייל?) הזדמנות להכיר אותי וגם כדי שאוכל להחליט אם זה מתאים לי (וכנ"ל הדדית), אני מודיע בזאת שאמצא (בלי נדר וב"ה) בקניון רמת-אביב בת"א, ביום חמישי הקרוב (9.8.12) בזמן 21:00-21:30. אני אשתדל להסתובב בעיקר בקומה השניה.

יש לכן הזדמנות - נצלו אותה!

אם אראה שם מישהי שלפחות חיצונית תמצא חן-בעיני אולי אפנה אליה (אם אאזור אומץ) ואז אולי (דגש חזק על אולי...) יצא לנו להכיר. נראה לי יותר פשוט שבחורה שמעוניינת להכיר אותי (דרך הבלוג) תפנה לאי-מייל שלי ([email protected]), אבל זה לא קורה כמעט (כמעט...), אז אני מנסה מידי פעם גם בדרך הזו.

היתרון - שאפנה רק אם מישהי תראה לי (למרות שלפעמים יש ספקות, כלומר מקרה שזה לא 100% אבל זה יותר מ-50%). זה גם מונע את האי-נעימות שיש בבליינד-דייט שאז גם אם מישהי לא נראית לך, אתה ממשיך את הדייט (כי לא נעים לדחות אדם בצורה ישירה ומיידית). החיסרון - שאפשר לפספס ככה אחד/ת את השני/ה.

נראה לי שאוכל להגיש מועמדות לקבלת שיא גינס בקטגוריה של זמן החיפוש אחר בת-זוג, לפחות בישראל ובאזור המרכז.... לפעמים יש לי הרגשה שאני מדבר אל "הקיר". לא חלילה שאין לי קוראים/ות. יש וזה נחמד. אני לא מתכוון שהנ"ל הם "קיר"... הם לא. אני מתכוון לבנות זוג פוטנציאליות שלא פונות אלי (או כמו שאותה עדי, פנתה אלי כמה פעמים, אבל תמיד נעלמת לי אח"כ).

לאחרונה, בעקבות זה שהוספתי תגובה (שיצאה ראשונה) במאמר מעניין ב-Xnet (ששייך ל-Ynet), בה קישרתי את הבלוג, נכנסו לכאן הרבה קוראים - אני מנחש שזה בעצם אומר הרבה קוראות - אז לכבוד הקוראות החדשות (יותר נכון לטובת המתאימות מביניהן (אם יש כאלה)) , אני מודיע כאמור על דרך אפשרית להכיר באופן בלתי-אמצעי.

בנוסף ליתרונות שציינתי לדרך הזו, יש בדרך הזו משהו יותר 'טבעי'. לא מזמן נתקלתי בכמה מאמרים באינטרנט על נושא הזיעה וזה שהיא חשובה (למשל מאמר שכזה) בהקשר הבין-זוגי. זה לא חדש ודי ידוע, אבל הנה עוד סיבה לדרך כנ"ל.

מתוך השיר הבא "Främling" (מארוויזיון 1983, שוודיה, כאן בגירסה באנגלית): "Love isn't love without this feeling", צריך באמת את ההרגשה הזו, הניצוץ הזה...