כילד קטן, נדמה לי שזה היה בביקור עם הורי בארה"ב, נחשפתי (אולי לראשונה) למשחק/שעשוע (בעיקר של ילדים?) של חיבור נקודות.
מדובר בציור מודפס על דף נייר בו יש נקודות ממוספרות מ-1 והלאה. המשימה
היא לחבר בקווים ישרים בין נקודות עוקבות מספרית, כלומר קו ישר מנקודה
מס' 1 לנקודה מס' 2, קו ישר נוסף מנקודה מס' 2 לנקודה מס' 3 וכן הלאה, עד
שמתקבל/מתגלה ציור של חפץ/ייצור (וכד') כלשהו (שלא היה ברור/גלוי כשהיו רק
נקודות ומספרים).
חשבתי על זה היום בהקשר הזה שיש לי "נקודות" כאלה, או שמא הטרמינולוגיה
צריכה להיות "נקודות זכות" (הזכיר לי קצת את תקופת לימודי, לפני עידן
ועידנים, באוניברסיטה) של דברים לא ממומשים שצריך רק להוציא אותם לפועל, או
באנלוגיה הנ"ל לחבר קו בין נקודה אחת לרעותה. למשל בתחום הבין-זוגי, אני
צריך חיבור ביני ובין יצירת זוגיות... גם בתחומים אחרים אני מרגיש שלא
מימשתי את מלוא היכולות שלי.
לפעמים ה"קו" הוא התגברות על מחסום. מחסום יכול להיות חשש/ות. מחסום
יכול להיות גם חוסר מספיק של יוזמה, או חוסר במידע וכד'. לפעמים אתה הוא זה
שצריך ל"חבר את הקו" ולפעמים מישהו(/הם) מטעמך או שבא לעזרתך הוא זה שמחבר
את הקו עבורך.
הדימוי הזה של "לחבר את הנקודות" הזכיר לי (כמובן) דברים שאמר סטיב ג'ובס ז"ל מנכ"ל אפל האגדי שבנאום לפני בוגרי אוניברסיטת סטנפורד בשנת 2005 אמר
"You can't connect the dots looking forward. You can only connect them
looking backward", כלומר לטענתו צריך לעשות דברים, למשל ללמוד כל מיני
דברים שאולי יתחברו בעתיד ויצרו משהו בעל משמעות, אבל לא ניתן, שוב לטענתו,
לחזות מראש איך והאם הנקודות יתחברו, רק בדיעבד ניתן לעשות זאת.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
