לא שרע לי עכשיו. כרגע למשל.. אני לוגם לי כוס קקאו חם, מתענג על טעמו
הנפלא שעשוי מאבקת קקאו בלגי מעולה, אבל... כמה היה נעים אם היתה עכשיו לידי
מישהי כמו שאני מחפש,
הייתי יושב איתה על הספה בסלון, לרגע מחבק אותה, אחר-כך מעביר יד בשיערה
ואולי אחר-כך מלטף את ירכיה... והיא מיד היתה נצמדת אלי ברכות נשית נעימה,
כמו מבקשת שנהפוך קצת ליישות אחת. החורף אכן מדגיש לי את הלבד, אבל אני לא
זקוק לחורף כדי להיזכר/להיווכח בזה...
לא מזמן שוחחתי שיחת חולין עם מישהי שמכירה אותי כבר יותר משנה. היא שאלה אותי לגבי "הילדים" שלי... מיד הסברתי לה שאני רווק
(ללא ילדים, למרות שבימינו יש, פה ושם, גם רווקים עם ילדים) והיא המשיכה
בזה שהיא היתה בטוחה שאני נשוי... בקיצור הסברתי לה, מאד בתמציתיות את
ההסבר הארוך שלי ("למה אני רווק?")
ואז סיפרתי לה גם על כמה מחברי הרווקים, חלקם אנשים די מוצלחים. רובם
אקדמאים (כמוני), רובם שרתו (בזמנו, שוב כמוני) בחיל קרבי וכו' וכו'.
ואז היא החלה 'לשלוף' את הרווקים/ות שהיא מכירה. מסתבר שיש יותר
רווקים/ות ממה שנדמה שיש. זו לא תופעה חיובית בעיני, ממש לא. למרות עניין הברירה הזוויגית,
ניתן לדעתי לגרום לכך שיהיו הרבה פחות רווקים/ות, כלומר למצא, לאלה מבין
הרווקים/ות שרוצים להינשא, בן/ת-זוג, אבל לא אאריך עכשיו בנושא.
אני שוקל, או יותר נכון עדיין מתלבט עם עצמי, כמו שכבר כתבתי בעבר,
להציע "מתנה" (סכום לא מאד גבוה (כנראה כמה מאות שקלים)) למי שיגרום לכך
שאכיר מישהי מתאימהואתחתן איתה (מרצוני ומרצונה החופשי וכו' וכו'), אבל נראה... מצד אחד אני
מתלבט כי אני לא חושב שצריך לערבב אהבה וכסף, כמו-כן זה קצת(!) 'משחרר'
אותי מהאחריות שלי למצא זוגיות, כי בסופו של דבר אני זה שצריך למצא. מצד
שני, אני כבר שנים על גבי שנים מחפש... בקיצור נראה בהמשך.
אם היתה לי עכשיו בת-זו מתאימה, הייתי בונה איתה עולם משלנו.
תשמעו איזה שיר נפלא "A world of our own" (של "The Seekers"
להקה אוסטרלית שהצליחה (גם מחוץ לאוסטרליה) בעיקר בשנות השישים של המאה
הקודמת) פשוט נפלא! (איזה קול יש לזמרת...) אגב השיר אמנם מסתיים בערך בזמן 1:46 אבל יש מעין
'הדרן' עם התזמורת (מאחור) אח"כ. האזנה נעימה:
לילה טוב ושבוע טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
