עוד לא נשוי

למה קול הנשיות לא נשמע?

כותרת הקטע הזה היתה אמורה להיות "למה קולן של הנשים הנשיות לא נשמע מספיק בחברה שלנו?" אבל רציתי כותרת יותר קצרה, לכן כעת בארתי קצת יותר את הכתוב. זו קצת שאלה, למרות שאני חושב שיש לי איזו תשובה, אבל זו גם קצת קריאה לנשים הנשיות להשמיע יותר את קולן.

בכולנו, גברים ונשים, יש צדדים 'גבריים' ויש צדדים 'נשיים'. תכונות 'גבריות' (המרכאות בגלל שהן אמנם נפוצות יותר אצל גברים אבל יש מיעוט של נשים שיש להן גם תכונות שכאלה) ובכן.. תכונות 'גבריות' קשורות לטעמי לשאפתנות, לאסרטיביות ועוד. תכונות 'נשיות' (המרכאות, באופן סימטרי, כנ"ל) קשורות יותר ליחסי אנוש טובים, לעדינות ועוד. יש המסבירים את השוני (הסטטיסטי בעיקרו) בין גברים לנשים במערכתיות ואמפטיות כמו שמפורט בספר "ההבדל המהותי" (ספר שהזכרתי רבות כאן בבלוג. ממליץ לקרוא למי שהנושא מעניין אותו/ה).

מההתרשמות שלי ולדעתי, רוב אלה שהן בעלות דעות פמיניסטיות, הן יותר בצד ה'גברי' מאשר ה'נשי' של הנשים. אני מניח שגם אני, אם הייתי נולד אישה עם תכונות כנ"ל, הייתי אולי מרגיש, כמיעוט, שהחברה לא מתנהלת כפי שאני הייתי רוצה. כמו שכתבתי בזמנו, אחת הבעיות שלי עם פמיניזם היא שלדעתי הוא לא מייצג בהכרח את כלל הנשים (גם אם יש פמיניסטיות שטוענות אחרת) אלא מייצג קבוצה מסויימת של נשים. אין לי שום בעיה עם זה שבמדינה דמוקרטית יחיד או קבוצה רשאי(/ת) להביע את עמדותיו/ה, לי מפריע שנוצר רושם שלא משקף נכונה את המציאות בשטח.

תגידו... "חכם גדול"... אתה גבר, אותך לא מטרידים, אתה לא נכנס להריון, אותך לא מקפחים וכד'... נניח... (כלומר בטוח שאני לא נכנס להריון...) אבל לא רק אני לא אוהב פמיניזם. מי שרוצה יכול לעשות חיפוש באינטרנט. יש לא מעט נשים שיוצאות נגד פמיניזם, כולל בסירטונים ביו-טיוב (שבהן נשים מציגות את דעתן) ויש גם אתרים שונים של מה שנראה כמו התאגדויות שונות בנושא. גם יוצא לי לשוחח עם נשים ואני מתרשם שלא כל הנשים מזדהות עם הפמיניזם (מההתרשמות האישית שלי רובן לא מזדהה). בחיפוש ממש לא מקיף ביו-טיוב מצאתי כמה סירטונים של נשים בנושא, למשל, זה, זה, זה וגם זה ולא חסר כאלה.

אנחנו להשקפתי חיים במדינה/חברה, לכאורה, די פמיניסטית (אני מדבר בעיקר על המגזר היהודי במדינה). יכול להיות שאולי בחלק מארצות סקנדינביה יש מעט יותר פמיניזם(?). במידה מסויימת אנחנו מחקים את מה שקורה בארה"ב אבל באיחור של כמה שנים...ראו הכתבה הזו מסי.אן.אן שמדברת על האושר של נשים בארה"ב בהשוואה לפעם (רמז: נשים פחות מאושרות היום מאשר פעם!).

שלא יובן לא נכון, אני ממש לא בעד אפלית נשים. אם אישה למשל עושה עבודה זהה (בכל המובנים) לזו של גבר, ברור מאליו שהיא צריכה לקבל את אותו שכר. על דברים כאלה, אין לטעמי ויכוח. אני נגד "הקטנת" גברים, אני נגד אפליה "מתקנת" (אולי מקלקלת?). אני חושב גם על אספקטים יותר רחבים כמו זוגיות ומשפחה.

לדעתי, חברה שהופכת את הנשים ליותר "גבריות" (לטעמי) לא מתקדמת לכיוון חיובי. זה בא לידי ביטוי, גם בגלל זה אבל כמובן לא רק בגלל זה, באחוזי גירושין יותר גבוהים, באחוזי נישואין יותר נמוכים. ביותר רווקים ורווקות (כמוני) ביותר אמהות חד-הוריות, בריבוי נמוך יותר (ע"ע אירופה) ועוד. אני לא טוען שאנחנו צריכים לחזור 500 שנה אחורה בזמן, אבל גם לחשוב קצת ולהבין שגברים (רובם לפחות) שונים מנשים (רובן לפחות). הניסיון ליצור עולם של "יוניסקס" (מין אחד) לא יצלח. מבחינות מסויימות המצב שנוצר לא נובע מחוזק נשי (כמו שהפמיניסטיות קוראות לזה: Girl Power) אלא לטעמי מחולשה גברית (לא פיזית, אלא התנהגותית).

אז למרות שקישרתי כמה סירטונים של נשים כנ"ל, אני קורא לכן הנשים ה'נשיות', הלא פמינסטיות, להשמיע את קולכן. כשאתן מדברות בשם עצמכן זה נשמע הרבה יותר נכון ואמיתי.

אני מזכיר את המבצע של 1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימה בתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן.

תמונת שקיעה מרכיבת אופניים שלי בפארק (שפך הירקון, במקרה זה) בשבוע שעבר: