כדי להבין את רוח הדברים, אני ממליץ מאוד (למי שלא קרא/ה) לקרא את הפוסט הקודם.
חשוב לי להבהיר... אני אומנם מתרעם כאן על התנהגות חלק מהנשים (בהקשר
הבין-זוגי), אבל אני לא נגד נשים, להיפך אני נמשך לנשים ואני מוצא בנשים
(כרגיל בהכללות עסקינן, לא בכולן) הרבה דברים יפים (ואני לא מדבר רק על הצד
החיצוני... אלא בהחלט גם על תכונות אישיות מסויימות שיותר אופייניות להן
מאשר לגברים).
אז הפעם, אפתח במקרה ששמעתי עליו לא מזמן שמצטרף לעוד מקרים שקשה לי
להבין (או להצדיק). מישהי, באיזשהו מקום, ריכלה על מישהי אחרת וסיפרה לי
שאותה מישהי אחרת (אישה שלטעמי (אני מכיר אותה) היא נשית ונאה למדי, חמודה, לא
טיפשה ועוד ועוד) עזבה את בן-זוגה ונמצאת בקשר עם גבר די 'מפוקפק' (לא
אפרט, אבל כך הבנתי את זה מזו שסיפרה). אני שואל את עצמי... למה?
להבדיל, כבר סופר בתקשורת כאן בארץ על לפחות שני (לדעתי, יש יותר)
רוצחים שנמצאים בכלא שהכירו ונישאו, אחרי שהורשעו, לנשים והביאו איתן ילדים
לעולם. מנגד אפשר למצוא גברים, מהקצה הלגמרי הפוך של פושעים כנ"ל, שנמצאים
לבד. בפוסט הקודם הזכרתי את יצחק ברמן ז"ל, יו"ר הכנסת בזמנו, שהיה רווק בן 100
(מאה!) ונפטר לפני כמה ימים. בכתבה הזו הוא מספר שבגיל 60 הוא התייאש... (ציטוט: "בגיל 60 ויתרתי על קשר עם נשים") אז מה?... יש לי עוד 8 שנים וקצת להתייאש (באוקטובר יש לי יומולדת)?
הוסיפו את זה למשל לאלוף מיל' בצה"ל שהוא רווק או לאחד מעשירי תבל שהוא גם אדם חכם ביותר, פול אלן
שהיה שותפו של ביל גיייטס בהקמת מיקרוסופט חברת התוכנה הענקית מפתחת מערכת
ההפעלה "חלונות", שאף הוא רווק. למיטב ידיעתי (לא חקרתי לעומק...) מדובר בגברים
הטרוסקסואלים ולפחות האחרון הוזכר בזמנו כמי שמחפש אהבה למרות גילו ה"מופלג" כרווק. אז אני שואל שאלה רטורית כמו בפוסט הקודם... אתם רואים/ות את האבסורד?
כל הנ"ל הוא בגדר "הריצפה עקומה" והיא באמת נראית לי כזו לפעמים
ועדיין אני מבין שיותר פשוט שאנסה להתאים את ההתנהגות שלי למצב ("לדעת
לרקוד") מאשר לנסות לשנות את התנהגות חלק מהנשים.
כלומר כאן (בבלוג) אני קצת "משחרר קיטור" לפעמים, אבל אני מבין
שזה לא פרקטי "לקטר". צריך להכיר במציאות ולפעול מהנקודה הזו, גם אם אני
חושב שיש מקום לשיפור לא רק אצלי.
סיכום שבועי
אין משהו מיוחד לדווח.
סתם שיר ישן ויפה, "הפרברים":
לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.