אני INTJ (אחד מ-16 סוגי אישיות) כלומר בין היתר אני נוטה להתבונן פנימה
(אם כי יש לי גם מרכיבים מוחצנים, למשל אני דברן לא קטן (כשאני מתחיל
לדבר...)). בדברים מסויימים, יש לי ביקורת כלפי חוץ ולכן זה זולג גם כלפי
פנים, כלפי עצמי. יש ימים כאלה שאני קם עייף ואולי עם מצב רוח של "יום בסל"
(ע"ע פתגם ערבי "יום עסל, יום בסל" = "יום דבש, יום בצל") ואז אני מתבונן במראה, או כמו שקרה לי היום, התבוננתי באיזו תמונה לא מוצלחת שלי וקיבלתי חררה... כלומר אמרתי לעצמי משהו כמו... "תשמע צחי, בגלל זה אתה רווק, תפנים..."
באופן רציונלי, אני יודע שהדברים מורכבים הרבה יותר. למשל כי איך שאדם
תופס את עצמו, לא מעיד על איך בהכרח אחרים -ובפרט בני המין הנגדי- יעריכו
אותו. כמו כן, אני טוען שליופי יש מימד סובייקטיבי (למשל יש כאלה שאוהבים
בלונדיניות ויש שאוהבים כהות שיער, יש שאוהבים דקיקות ויש מלאות וכו'
וכו'), אבל יש גם דברים אובייקטיבים, למשל אדם חסר שיניים או עם שיניים
רקובות יחשב פחות אטרקטיבי בכמעט כל תרבות.
בשנתיים האחרונות 'חיזרו' אחרי שתי נשים (שהכירו אותי ביום-יום, לא דרך
האינטרנט), אז כנראה שבכל זאת גרמתי להן לאיזשהו עניין. כשאני מציץ (ונפגע
(ולא במובן החיובי...))
באתרי הכרויות (ואני לא נמצא שם, כמעט), אני רואה שהבחורות שם הן לא היפות
ביותר (לטעמי, לפחות). נו, זה ברור... הבחורות היפות (בעיני גברים, לא
בהכרח בעיני עצמן או בעיני נשים), הנחמדות ובעיקר- הנשיות, נתפסות, זו
תופעה כלל-עולמית, רב-תרבותית ועתיקת יומין...
אמנם, לכאורה (קראתי על כמה מחקרים בנושא) גברים מייחסים יותר חשיבות
למראה החיצוני של נשים מאשר נשים לזה של הגברים, אבל אם אני מחפש לעצמי
סיבות למה אני רווק, זו סיבה שנורא קל להשליך עליה את הכל. מנגד, אני מכיר
מישהו (כבר די הרבה שנים) שהוא די נמוך, קירח ועוד (לא אכנס לפירוט...)
שהתחתן בגיל צעיר יחסית עם בחורה די נאה (=רגילה), כלומר זה לא מה שמנע
ממנו למצוא זוגיות.
פעם (לפני כמה שנים) שמתי תמונה שלי באתר שבו הגולשים נותנים ציונים
לתמונה. יצאתי, כמדומני, 7.7 מתוך 10, משמע לא מלך יופי, אבל גם לא נורא.
יש כאן גם את הקטע של דימוי עצמי. הרבה פעמים אני קורא שנשים נמשכות לגבר
עם הרבה בטחון עצמי. אם אני מהרהר במראה שלי, אז אני מעיד על עצמי שאני קצת
חסר ביטחון בנושא, אבל זה לא משהו שמעסיק אותי כל הזמן.. רק לפעמים.
ויש כמובן את העניין של איך נשים רואות את עצמן. לדעתי נשים יותר מודעות
לעניין הויזואלי של עצמן ולכן הן אולי גם יותר ביקורתיות כלפי עצמן. יש
הרבה נשים יפות (ממש יפות) שבטוחות שהן לא כאלה ויש גם את ההיפך, נשים
לא יפות שמשוכנעות שהן שיא היופי. אני משוכנע שאני לא 'מלך היופי'
מעל ומעבר לכל ספק סביר... כמי שלמד מתמטיקה באוניברסיטה (ליתר דיוק מדעי
המחשב ומתמטיקה) אני מכיר היטב את מושג ההוכחה. אני יכול להוכיח את זה שאני
לא 'מלך היופי'...
"האם את חושבת שאני סקסי?" (טוב, אולי, רק קצת...):
אני מזכיר את המבצע של 1000 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימהבתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן. האי-מייל שלי לפניות הוא: [email protected].
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כלומר אמרתי לעצמי משהו כמו... "תשמע צחי, בגלל זה אתה רווק, תפנים..." 
))
באתרי הכרויות (ואני לא נמצא שם, כמעט), אני רואה שהבחורות שם הן לא היפות
ביותר (לטעמי, לפחות). נו, זה ברור... הבחורות היפות (בעיני גברים, לא
בהכרח בעיני עצמן או בעיני נשים), הנחמדות ובעיקר- הנשיות, נתפסות, זו
תופעה כלל-עולמית, רב-תרבותית ועתיקת יומין... 
):