האם באמת יש לנו בחירה חופשית? אנסה לגעת ממש קצת בסוגיה הזאת.
לפני כשבוע כתבתי כאן קצת על משהו ששייך למה שמכונה תורת הקוונטים
(תחום בפיזיקה שדן בהתנהגות החומר בסקאלה זעירה של חלקיקים תת-אטומיים).
חשוב לי להזכיר שאינני פיזיקאי ושהידע הפורמלי שלי בפיזיקה מסתכם בסך-הכל
בבגרות 5 יחידות לימוד (זאת בשונה למשל ממתמטיקה, כי יש לי תואר ראשון
במתמטיקה ומדעי המחשב מאונ' ת"א), אז מאוד ייתכן שאני מפספס נקודות חשובות בהקשר הזה ותחת ההסתייגות הזו צריך לראות את הדברים כאן.
תורת הקוונטים כוללת את עיקרון אי-הוודאות [סירטון הסבר באנגלית] שקובע למשל שאי-אפשר למדוד בו-זמנית את המיקום ואת התנע
(מומנטום) של אלקטרון (וחלקיקים אחרים, זו רק דוגמא) מעבר לדיוק מסויים, כלומר ככל שנדע את המיקום יותר
במדוייק, נדע בפחות דיוק את התנע וגם להיפך: ככל שנדע יותר על התנע, נדע
פחות על המיקום.
בזמנו כשעקרונות תורת הקוונטים נוצרו/נכתבו, היה ויכוח ידוע ונוקב בין אלברט איינשטיין ונילס בוהר,
שני פיזיקאים בכירים של אותה תקופה (איינשטיין די מפורסם בשל תורות היחסות
(הפרטית והכללית) שלו, נילס בוהר עסק במבנה האטום וכאמור גם בתורת
הקוונטים. הגישה של איינשטיין היתה, לטעמי ומהמעט מאוד שאני מבין בנושא,
יותר נכונה. הוא למשל הסביר זאת בקצרה במשפט: "אלוהים לא משחק בקוביה". על
זה, לכאורה, נאמר שבוהר ענה לו "הפסק לומר לאלוהים מה לעשות עם הקוביה שלו"...
עיקרון אי-הוודאות הנ"ל ואולי גם כל תורת הקוונטים, בנויים בעצם על
ניסויים, תצפיות והנחות מסויימות. פירוש התצפיות מסביר תוצאות ומסוגל לחזות
מה יקרה במקרים זהים/דומים, אבל זה לא אומר שהמודל של תורת הקוונטים הוא
בהכרח נכון. מבלי להיכנס לעומק הנושא, גיליתי מקריאה באינטרנט שיש תיאוריות
מקבילות כמו ה-Pilot Wave Theory
שמנסה להתמודד עם תורת הקוונטים בצורה דטרמיניסטית ולא הסתברותית ועדיין
להצליח לנבא תופעות. הזכרתי את עיקרון אי-הוודאות לעיל כי ההשלכות שלו,
ברמה הפילוסופית עשויות להיות מרחיקות לכת.
אני חוזר לעניין הדטרמיניזם. כולנו (בני האדם, החי, הצומח, הדומם, הכוכבים, בקיצור: ה-כ-ל) בנויים מחלקיקים שמכונים יסודיים (עד שיתגלו תת-חלקיקים שלהם... אגב, כבר היינו ב'סרט' הזה... שהרי משמעות המילה 'אטום' היא "לא ניתן לחיתוך" (או מה שסביר שהיתה הכוונה: לא ניתן לחלוקה) והיום ידוע שלא כך הוא, יש חלקיקים תת-אטומיים, למשל אלקטרונים).
בהנחה שבאמת החלקיקים הללו יסודיים, הרי שבאופן תיאורטי בהינתן
מיקום ותנע כל החלקיקים ביקום (או, לדעתי, גם אם נגמיש קצת הדרישות: בסביבה
מספיק גדולה ויחסית מבודדת מסביבתה) נוכל לחזות מה יקרה לכל אותם חלקיקים
בעוד t זמן, t>0 כלשהו (חישבו על שולחן ביליארד. תיאורטית אפשר לחשב
מה יקרה אם יש מספיק מידע (ובדיוק נדרש) על מיקום ותנועת הכדורים בזמן
נתון. מעשית אנשים (רובם) מתקשים בזה, אבל מחשב יכול להתמודד עם משימות
שכאלה, כמובן כשהן מוגבלות (כמו במקרה הביליארד)).
זה לא מעשי, ללא קשר לעיקרון אי-הוודאות, כי אין אף מחשב (לפחות כיום)
שמסוגל להתמודד עם חישוב מצב כל חלקיקי היקום (אגב, מה עם חלקיקי המחשב
עצמו?...) שמספרם כשמו כן הוא: אסטרונומי. אבל אנחנו כאן בדיון קצת
פילוסופי-תיאורטי.
אם עיקרון אי-הוודאות נכון, כי אז אי-אפשר לחזות את העתיד בשיטות
המדידה הידועות, בגלל שאי-אפשר לדעת בו זמנית בדיוק מספיק את מיקום ותנע
חלקיקים.
אם עיקרון אי-הוודאות לא נכון (למשל כי אולי אפשר בכל זאת למדוד דברים בצורה אחרת (ועוד)) כי אז אפשר, שוב תיאורטית, לחזות את העתיד.
אבל גם אם נקבל שעיקרון אי-הוודאות נכון, זה לא אומר שמיקום החלקיקים
הוא סטטיסטי (עד שנמדד) כפי שאני מבין תורת הקוונטים טוענת. ייתכן שחוקים
דומים לחוקי הפיזיקה הקלאסית כן פועלים בסקאלה הקוונטית, כלומר מתקיים בהם
דטרמיניזם.
אז אם יש דטרמיניזם, כמו שאיינשטיין ועוד טענו, כי אז בעצם הכל ידוע
(למי שידוע...) מראש וקבוע מראש... זה אומר שאולי בכלל אין לנו בחירה
חופשית, אלא אשליה של כזאת... זו 'מסקנה'/מחשבה שעלולה להרעיד את אמות
הסיפים של המחשבה האנושית ובכלל... עד כאן התפלספות חשובה לטעמי ומעניינת... (ע"ע גם: בחירה חופשית).