תאור המבצע
בכל יום מה-12 במרץ
ועד ה-12 במאי, אני כותב בפוסט יומי מה עשיתי (אם עשיתי) כדי למצא בת-זוג
מתאימה. בנוסף, אם במקרה אתם/ן מכירים מישהי שמתאימה לתאור הזה, אפשר להפנותה לבלוג (לא לתרשם רק מהכותרת, יש לי הרבה דרישות!). לפניות, עדיף לכתוב אלי ישירות לאי-מייל: [email protected] (או להשאיר הודעה כאן. פרטים נוספים על המבצע (הראשון שזה המשכו) אפשר למצא כאן).
סיכום יום 41
היום, יום ג', הספקתי לבקר בנתניה, הייתי כבפעם קודמת בקניון השרון, אבל
הפעם עשיתי,בנוסף, הליכה בעיר עד לאזור חוף הים, תמונה משם בהמשך. ראיתי
את השוני המסויים באוכלוסיה מזו שאני רואה בת"א (שזה מבחינות מסויימות
לטעמי, לחיוב) כמו כן עשיתי הליכה בערב (לא בנתניה) ודווקא היו שם לא מעט
אנשים, כנראה בגלל חול המועד של פסח. שורה תחתונה: בכל היום העמוס הזה לא
ניצפתה מישהי מתאימה.
תזכורת:
החידה הזו (
) ממתינה לפותר/ת, יש מתנדב/ת לנסות לפותרה?
המתירנות המינית - לא לטעמי
הערה מקדימה: הפוסט הזה למרות שדן גם באנשים לא בוגרים,
מופנה לאנשים בוגרים (18+) אני מחמיר בכוונה:
אני, באופן אישי, לא מתחבר למתירנות המינית. אני לא דתי ולא גדלתי בבית
דתי ואני גם לא חוזר בתשובה (אבל אני מאמין בבורא עולם), כמו כן אני לא
נגד מין. מין, לאנשים בוגרים ובהסכמה הדדית, הוא דבר טבעי ויפה, זאת ועוד,
דעתי האישית (גם אם כנראה(?) היא לא פופולרית בחברה החילונית) היא שמין
צריך להיות מוסדר במסגרת שבה מסדירים את הקשר, קרי הנישואין. אני לא מזדהה
עם הרבה דברים שנעשים בשם הדת ולא ארחיב עכשיו בנושא, אבל לפחות בדבר אחד
אני די "מקנא" בחברה הדתית, וזה ביחס שלהם למין (ובגברים הדתיים שזוכים
(ברובם אני משער) לשאת אישה בתולה, ממש כמו שאני מחפש) וגם בחוסר המתירנות
אני מתקנא. כשקראתי את
המאמר הזה
המספר על כך שארבע-עשר אחוז מבנות ה15(!) (בנות חמש-עשרה!) נוטלות גלולות
למניעת הריון, אני יכול רק להזדזע קצת. גם אני הייתי פעם נער בן 15 וזה לא
נראה לי לעניין. סביר, אם כך, שאחוז אלה שמקיימות יחסי מין בגיל מוקדם זה,
גדול אף יותר. מה רע במתירנות המינית? הרבה דברים: הילדים בגיל הזה עוד לא
מבינים מי נגד מי, הזילות של המין (אין כבר למה לצפות אח"כ) וגם איבוד
הבתולין של הבחורות, שהרי הטבע (אם תרצו בורא עולם) לא ברא קרום בתולין
סתם, כנראה שיש לו איזו חשיבות. יתרה מכך ידוע שנוצר קשר רגשי למי שהוא
הבחור הראשון של הבחורה, במקום שיהיה זה מי שיהיה הגבר של חייה, בלא מעט
מקרים זוכה בכך, מן ההפקר, מי שבמקרה היה שם, או שידע לפתות הכי טוב ולא
בד"כ(?) בזכות כישוריו (אם יש כאלה) האחרים. רואים אח"כ את אחוז הגירושין
(30 אחוז?) הגבוה בהמשך החיים. אני לא מתכוון לשנות את החברה, זה מעל
לכוחי, אבל אני רק מביע את דעתי. אני אישית נגד המתירנות הזו. אני אישית
מחפש אישה בתולה.
לא לשחק עם לב של גבר
לפני בערך חודש, פנתה אלי מישהי במייל, כנראה בעקבות קישור ששמתי לבלוג
במקום אחר, לא היתה שם כתובת הדוא"ל אלא רק קישור לכאן, כך שלדעת את כתובת
הדוא"ל היה צורך להכנס לקישור. בקיצור התחלתי להתכתב איתה והיא שאלה כל
מיני שאלות. הפניתי אותה לבלוג ולקטעים שמדברים עלי ועל מה אני מחפש. שאלתי
שאלות בחזרה והיא התחמקה, ככה היא "משכה אותי באף" במשך קצת פחות מחודש של
אי-מיילים הלוך וחזור ואז יצא לנו לדבר. מסתבר, תוך כדי שיחה, שהבחורה
בכלל לא עונה על חלק
קריטי
מהדברים הכי בסיסיים שאני מחפש ושכתבתי שאני מחפש. ואני שואל: למה "למשוך"
חודש שלם סתם? כשכנראה ידוע מראש שזה לא מתאים? ואם לא ידוע אז למה לא
לטרוח ולקרא את מה שטרחתי לכתוב? עוגמת הנפש שנוצרת בעקבות הציפיות, ממש
מיותרת . עדיף להתייחס לצד השני ביושר ולא לנסות "בכל זאת" כשזה לא מתאים
בדבר מאד עקרוני ובסיסי. ותסלחו לי על "הוצאת הקיטור" הזו, פשוט זה מרגיז
אותי בכל פעם מחדש
, כשבחורות מנסות "לשחק" משחקים של "תרדוף אחרי"
לפני
שבכלל אני יודע עליהן משהו (שלא לומר שלא ראיתי אותה). "משחקים" אם בכלל,
צריכים לבוא רק אחרי שנפגשים ורואים אם יש כימיה, לא בשלבים כל-כך
ראשוניים (כבר כתבתי על זה כאן בבלוג בעבר).
הנה התמונה מהיום מנתניה:
לילה טוב וחג אביב שמח לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
