עוד לא נשוי

דיון פילוסופי במה האינטרנט כעת ובמה יכול היה להיות (ו/או "יכול להיות") אבל תחילה שתי פיסקאות הקדמה.

ראשית, "התנצלות"/"קצת צניעות": אני, שבמהלך מיטב שנותי עדיין לא הצלחתי למצוא בת-זוג (דבר די בסיסי בחיים, לפחות להשקפתי) מי אני ש"אטיף מוסר" או אבקר? כן... יש יומרנות מסויימת לומר שאתה מבין יותר טוב מלכאורה "כל השאר" (מה שכולל גם אנשים חכמים ומנוסים ממני) וייתכן כמובן שאני טועה / לא-מבין-מספיק-מורכבויות-מסויימות. ייתכן.. ועדיין גם ייתכן שאני צודק או לפחות לא לגמרי טועה, לכן אני מרשה לעצמי להעלות את דברי הביקורת/תפיסת-עולמי על הכתב. זה הזכיר לי גם אמירה, במקור באנגלית ובתרגום חופשי שלי, בזו הלשון: "יש שלושה סוגי אנשים: אלה שגורמים לדברים לקרות, אלה שצופים בדברים קורים, ואלה שתוהים מה קרה". קל לבקר/לדבר/לכתוב, יותר מורכב לעשות. אני יודע... ולמרות זאת.

שנית, עוד "התנצלות", "רק על עצמי לספר ידעתי": אז קצת על עצמי והאינטרנט: אני "כאן" (במרשתת) כמעט מ"ההתחלה הפרקטית" שלה. המרשתת (אני משתמש לחילופין ב"אינטרנט", "מרשתת" או סתם ב"רשת", באופן מיקרי) התחילה להיות נגישה לעולם (www) באזור 1991. אני גלשתי לראשונה מתישהו באזור 1994 או 1993 (אני לא זוכר את השנה המדוייקת). קניתי אז מודם (ככרטיס הרחבה למחשב PC) דווקא לא בשביל האינטרנט אלא כדי להחליף מודם ישן יותר (שהיה לי מאזור 1986/7, די הרבה לפני האינטרנט) איתו התחברתי ל-BBS-ים (ע"ע). היתה על המודם פירסומת להתנסות חינם לתקופה קצרה, של לספק אינטרנט כלשהו (אני גם לא זוכר את השם המדוייק, אבל אני זוכר משהו עם "ירושלים"(?) בשם הספק) אז התחברתי לראות במה מדובר. אחרי תקופה התחברתי לנטוויז'ון שהיה ספק אינטרנט גדול יותר (וכמדומני הראשון המוכר בארץ). אז יש לי פרספקטיבה של משהו כמו 28(?) שנים (נכון ל2022). לא מעט זמן, הייתי אומר.

אם הייתי צריך לסכם את דעתי על הבעיות ברשת במילה בת 4 אותיות... הייתי בוחר ב"מוסר" ואם במילה בת 3 אותיות אז: "כסף". אם היה יותר מוסר (בין היתר חשיבה מערכתית יותר) ופחות שיקולים של רווח, הפסד ו"שוק חופשי" (קפיטליזם), ייתכן שהיה אפשר לעשות דברים משמעותיים יותר לטובת האנושות (ואינני טוען שסוציאלזים עדיף על קפיטליזם וכד'. ממש לא, העניין הוא המינון (קיצוניות לצד זה או אחר, בד"כ לא טובה ולא יעילה לאורך זמן)). מיד אפרט.

אפתח ב"חצי הכוס הריקה" (נזכרתי באמירתו (ציטוט שלישי מההתחלה בקישור) של שמעון פרס ז"ל בעניין אי-שביעות הרצון של העם היהודי) אבל, כאמור בפתיח, אמשיך ב"חצי הכוס המלאה התיאורטית" במובן של מה, לדעתי, האינטרנט יכול להיות, אז כדאי להמשיך לקרא:

ראשית כמובן עניין חוסר האבטחה. זה נחמד שישראל מצטיינת במה שמכונה "סייבר"/אבטחת מידע. אני לא חלילה מזלזל בכישרון וביכולות שקשורות בזה, אבל, עם כל הכבוד ויש כבוד, זה צריך להיות, להשקפתי לפחות, טפל ולא עיקר. עצם זה שיש בעיה של אבטחה, מעיד שהרשת לא נבנתה נכון (ואכן האינטרנט לא תוכננה מראש להיות מה שהוא היום. היא נבנתה בסוג של "טלאי על גבי טלאי"). צריך, ולעניות דעתי היה צריך כבר מזמן, לעשות "טיפול שורש" לנושא. אם זה אומר לבנות רשת חדשה, אז לעשות גם את זה (אני מודע לזה שזו משימה "מגלומנית", כלומר "להחליף"/לשדרג רשת שלמה, אבל מותר לי לחשוב/להרהר..). ככל שימתינו יותר זמן, המצב, אולי, רק יחמיר. ברור לי, גם, שכמו שיש אינטרסים של תעשיית נפט שמעדיפה רכבים מונעים בבנזין במקום בחשמל, כך יש מי שמרוויחים מהמצב: חברות אבטחה ענקיות, גופי מודיעין בכל העולם ולהבדיל גורמי פשיעה.

שנית, למה בכלל קיים דבר כזה כמו "דארק נט"?. אם היה יותר מוסר בעולם... (מחשבה תמימה?) ושיתוף פעולה בין-לאומי, היה לדעתי צריך לחסל לגמרי את הדבר הזה... (עוד סיבה לרשת חדשה) או ששוב יש מי שרוצה שזה יהיה קיים... כלומר אולי שוב גופים מסויימים רוצים שיהיה מקום בו אפשר לחפש את "הרעים"... לא יודע אם זה באמת כך.

שלישית, זה נחמד שנותנים לחברות פרטיות ליזום וליצור דברים, ככתוב לעיל "שוק חופשי", אבל יש או עלול להיות, לא פעם, ניגוד אינטרסים בין הרצון והזכויות של רוב האנשים ובין שיקולי רווח של תאגיד פרטי. זה נכון שפיקוח מדינתי יכול למתן במידת מה דברים שכאלה, אבל לא תמיד זה מספיק ולא תמיד דברים שטובים לציבור (לחלקו/רובו) הם בהכרח ריווחיים.

נעבור ל"חצי הכוס המלאה", יש כיום (רשימה חלקית): מידע רב, בידור, מסחר אלקטרוני, קשר בין הממשל לאזרח, לימוד ועבודה מרחוק, קשרים בין אנשים (אם כי בצורה לא מספקת להשקפתי) וכאמור עוד.

יש לדעתי "נקודת אור" או "צדיקה בסדום" אחת במרשתת והיא ויקיפדיה. מוסד נפלא, ללא כוונת רווח, שתורם תרומה עצומה לאנושות, ששום אנציקלופדיה פרטית קודמת לה לא סיפקה באותה רמה/גודל (עם כל חסרונותיה, למשל אמינות המידע).

מה יכול/צריך להיות לדעתי (גם רשימה חלקית לגמרי!):

1. כאמור, רשת חדשה עם סטנדרטים שונים של אבטחה.

2. רשתות מדינתיות נפרדות. בזמנו (ב2003) חזיתי שהאינטרנט כעבור 20 שנה יתפתח לרשתות מקומיות לכל מדינה (בדומה למה ששמעתי לאחרונה בתוכנית TV כאן, שציטטה מאמר באתר אמריקאי מפורסם, בעקבות מה שקורה ברוסיה בעקבות פלישתה לאוקראינה). זה לא קרה.. אבל יש יתרון ברשת מדינתית נפרדת, לא רק בגלל עיתות מלחמה (בתקווה שלא תהיינה) וסנקציות, אלא משיקולים אחרים.

3. "משטרת אינטרנט" ייעודית שתבצע אכיפה, לאו דווקא לחפש לצורך ענישה, אלא בעיקר למנוע, שוב רשימה חלקית: ביוש (shaming), בריונות רשת, חרמות, לשון הרע, סתם שפה בוטה, אלימה ומסיתה ועוד כיו"ב. חשוב מאוד להבדיל בין PC (תקינות פוליטית) ובין חופש ביטוי. דעות שונות הן לגיטימיות וחשוב (מאוד) שהן תשמענה, אבל יש דרך להתבטא.

4. להקים (שוב, אין הכוונה לגורם פרטי שיכולותיו הכלכליות ולעיתים גם יכולותיו הקוגניטיביות - מוגבלות) מערך לימודים מקוון (שיהיה נגיש בחינם או בתשלום סימלי. אולי עם תנאי קבלה לפי הצורך) מגיל צעיר עד לדוקטורט ומה שבין (למשל הכשרות מקצועיות שונות), אפשר גם כלל-עולמי או, כשלב ביניים, מדינתי. זה ייתר, לכאורה (לפחות קצת), מוסדות לימוד שונים, כי הכל יהיה נגיש ובקלות, מה שיצור, כנראה (כמו במקרה מפיקי/מפיקות הנפט) אנטגוניזם אצל מוסדות השכלה רבים, אבל זה לטובת רוב הציבור. אפשר כמובן גם לשלב את המוסדות במהלך הזה, יש מקום גם לעולם הפיזי... (לא כל נושאי הלימוד הם תיאורטיים ומפגש אנושי גם הוא חשוב למדי).

5. הכרויות: כבר טענתי זאת לפני שנים: מדינה יכולה להקים שירותי שידוך שגופים פרטיים לא יכולים (בגודל ובאיכות/יעילות). זאת ועוד, לא מעט משירותי ההכרויות במרשתת כיום נמצאים ואולי גם פועלים (לכאורה) בניגוד אינטרסים מובהק - אין להם באמת אינטרנס שפלוני ימצא את פלונית מהר או בכלל, כי אז הוא/היא: א. נגרע מהמאגר, ב. לא (או פחות) משלם / נחשף-לפרסומות, כלומר מייצר/ת פחות רווח. זאת הבעיה כשכסף עלול להפוך למטרה ולא לאמצעי.

עם כל הכבוד לפייסבוק למשל (לטעמי אתר בינוני מינוס, מהמון בחינות, גם ברמת ממשק המשתמש והנדסת האנוש, גם ברעיון, בביצוע ועוד ועוד) שמתיימר לחבר אנשים (ואולי גם עושה זאת, חלקית) זה לא מספיק בסטנדרטים שלי לפחות.

צוקרברג מזכיר (למשל כאן) שהוא למד מדעי המחשב ופסיכולוגיה והוא מנסה לשלב ביניהם. אני לא מתווכח עם ההצלחה הכלכלית שלו (והיכולת להרים פרוייקט כזה גדול מאפס ולנהל אותו עם כל הקשיים בדרך. זה הישג אדיר), אבל שוב, זה ממש לא זה, לטעמי. אני גם לא ממש חושב שחזון מטאברס (ה"הייפ" מסביב מזכיר לי קצת את "בגדי המלך החדשים") חשוב, שהוא יקדם את האנושות, או בכלל יתממש, אבל זה נושא לדיון אחר.

החזון שלי לאינטרנט הוא לא (או פחות) לחבר מחשבים וחפצים (IoT) אלא בעיקר לחבר אנשים לאנשים ואנשים למידע וזה, שוב..., נעשה כיום בצורה בינונית מינוס, לעניות דעתי, בין היתר בגלל שמדינות לא לוקחות אחריות ומרימות פרוייקטים שנדרשים.

נראה לי, סליחה על ה... (Whatever) שאני "מדבר אל הקיר" כמו בחיפושי אחר בת-זוג

"Imagine", גירסת קריוקי:

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

מה שאני כותב עכשיו, הוא כל-כך טרוויאלי לדעתי שכמעט כל אחד/ת אמור להבין או לחשוב כמוני... (וסליחה על היומרנות, כן?) אבל נראה, על-פניוו, שלא כך. אז או שאני (ובטוח שלא רק אני חושב כך) כמו הילד בסיפור "בגדי המלך החדשים" שאומר שהמלך עירום או שאני כמו "ילד" שעדיין לא מבין מספיק את העולם... (או גם וגם... ).

לאחרונה (וכבר חודשים לאחור) מדברים על התוכנות שמאפשרות לפרוץ לפלאפונים. גם בארץ וגם בחו"ל. יש שתי חברות ענק שמפתחות את מערכות ההפעלה של רוב הפלאפונים. חברות ענק עם יכולות ענק.

משום מה, לא שמעתי מישהו שואל/אומר: מדוע בכלל אפשר לפרוץ לפלאפון? זו לא שאלה סתמית או טיפשית. זו שאלה סופר לגיטימית וחשובה.

למרות שאני איש מחשבים, אינני מומחה לאבטחה או לפלאפונים. תחת ההסתייגות הזו (והצניעות הראוייה) יש לי ידע סביר/כללי בהרבה תחומים כולל הנ"ל. אני לא מקבל את המצב שאפשר לפרוץ לפלאפון. אני מבין היטב שזה מה שקורה, אבל אני טוען שאין לזה הצדקה (ואני לא תמים, לכן אנסה לתת בהמשך הסבר (אולי קצת קונספירטיבי/פרנואידי) מדוע אולי זה המצב).

קחו למשל חברה כלשהי שמייצרת מערכות הפעלה לפלאפונים או חברה כנ"ל שמייצרת גם את החומרה של המכשיר. הנה כמה דברים שהיא יכולה לעשות כדי למנוע פריצות למכשיריה:

א. היא יכולה לשכור את טובי ההאקרים (כסף לא חסר לחברות ענק) שינסו לפרוץ לפלאפונים שלהן ואז לתקן כל פגם כנ"ל, לפני שהן משחררות מוצר למכירה. ניתן לבנות מחלקה שלמה בתוך אגף הפיתוח שזה יהיה תפקידה, כלומר שאנשיה ינסו כל הזמן למצוא פרצות אבטחה (ואח"כ אנשי הפיתוח יתקנו אותן).

ב. למרות ובנוסף לסעיף הקודם: חברות ענק, בין היתר בגלל הסירבול שלהן (למשל בתהליכי הגיוס) לא בהכרח מחזיקות את כל האנשים הכי חכמים/מקצועיים שבנמצא, לכן אפשר לפנות לציבור הרחב ולהציע פרסים גבוהים (למשל מיליון דולר, פחות או יותר.. אפשר גם פחות...) למי שימצא פירצת אבטחה וידווח להם ראשון עליה (ולא לשאר העולם). כמובן שצריך לבדוק את העניין המשפטי בסוגיה (זה רק רעיון היולי).

ג. בארץ ואני בטוח שגם בחו"ל יש חברות שמתמחות בפריצה לפלאפונים (ועוד). מה הבעיה שתאגיד ענק "יבלע", קרי יקנה חברה/ות כזו/כאלה? זה אמור להיות כסף "קטן" בשבילם, אם הם רוצים (ולעניות לדעתי הם גם צריכים) להיות חסינים מפריצות.

חברות שמפתחות גם את התוכנה (מערכת ההפעלה) וגם את החומרה, בכלל נמצאות במקום יחסית נוח. הן יכולות לבנות חומרות ייעודיות שימנעו פריצות (או לצורך הדיון, יקטינו מאוד את הסיכוי לכך). זהו אולי נשמע לא הגיוני לחלק מהקוראים/ות, אבל אם מייצרים מערכת הפעלה מספיק בטוחה ויציבה, היא בכלל יכולה להיצרב בזכרון שלא ניתן למחיקה ואז גם אין אפשרות ואין צורך בעדכוני תוכנה (פחות פירצה פוטנציאלית).

ועכשיו למחשבה הפרנואידית לכאורה: חברות לא פועלות בוואקום. מעליהן יש מדינה וגופי מודיעין. אני בטוח שבמדינות טוטליטריות בכלל לא שואלים את החברות, אלא קובעים להן היכן המדינה או גופי המודיעין נכנסים (כלומר מאפשרים להם לרגל), אבל ייתכן שגם במדינות יותר דמוקרטיות, יש תקנות חירום (אין לי מושג... ואני גם לא משפטן, אז ייתכן שאני טועה, זו רק השערה) שמאפשרות מה שנקרא backdoor (כוונתי לפירצה שנוצרה בכוונה), כלומר שמאפשרת לגורמי המודיעין לחדור למכשירים שמחוברים למרשתת, כדי לרגל. סביר שברוב המקרים זה מתוך כוונה טובה כלומר כנגד גורמי פשע וטרור, אבל עדיין זו פירצה. זה ההסבר ההגיוני המרכזי/יחידי שאני מוצא למצב המוזר הזה שמקבלים פירצות אבטחה כדבר קיים ו"אף אחד/ת" לא טוען שאפשר וצריך להיות אחרת.

נ.ב. (עריכה) איזה מספר "יפה" (15008888) קיבל הפוסט הזה...

אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

"בועת-קוין"? מעין פרפרזה (במובן צליל דומה (בועת, ביט)) סטירית שכזו על ביטקוין המטבע הוירטואלי, אבל הנושא דווקא עשוי/עלול להיות רציני. אינני מבין מספיק בביטקוין ואינני מתיימר להמליץ כאן למישהו כיצד לנהוג לגבי המטבע הנ"ל. רק מביע את דעתי.

אם היו שואלים אותי אם אני בעד או נגד המטבע הנ"ל, אז הייתי אומר שאני מתנגד לו. אני לא חושב שצריך מטבע כזה. אין לי בעיה עם מטבע שהוא דיגיטלי, למעשה, אני מעריך (גם אם לא ממש בדקתי זאת) שרוב העברות הכספים היום הן דיגטליות ולא מערבות מטבעות ושטרות אמיתיים.

במובן מסויים ביטקוין דומה לאינטרנט וגם לאופניים חשמליים (בישראל)... וזה מתחבר לי (עם החשיבה האסוציאטיבית שלי) קצת עם הקורונה. לאינטרנט - בגלל שאין לכאורה גורם מרכזי שמנהל את העניין (אני לא בטוח שזה לגמרי מדוייק, אבל זה בכיוון). לאופניים חשמליים (בישראל) - בגלל שלא תפסו את העניין בזמן ולא עשו רגולציה (או אף הוצאה מחוץ לחוק) מספקת. לקורונה - בגלל שאם היה שיתוף פעולה בין-לאומי והחלטות מתואמות ונחרצות, אני מעריך שהיה מצב יותר טוב היום.

האם יש צורך במטבע כזה לאדם מן היישוב? ל(עניות (אינני כלכלן וכד')) דעתי ההדיוטית בנושא, לא. להבנתי אדם ישר לא צריך לטשטש את מקור הכסף שלו ויכול להשתמש במטבעות הרגילים.

יתרה מכך, כמות האנרגיה שנדרשת למה שקרוי כרייה של ביטקוין ממה שאני מבין (ואני כנראה לא לגמרי טועה) היא לא מבוטלת. זה ממש לא מסתדר עם עניין הפליטות של גזי חממה, אפקט החממה וההתחממות הגלובלית. אנרגיה שהולכת על כלום ושום דבר... (בערך כמו מאמצי החיפוש שלי אחר בת-זוג דרך הבלוג ). ברמה הטכנית/רעיונית, זה נשמע רעיון מעניין, אבל מבחינה פרקטית (לפחות במצב/יישום הקיים), לדעתי לגמרי מיותר.

פיספסתי משהו? אני לא מבין משהו בסיסי בנושא?

אם אתם/ן חושבים אחרת ממני, אז מוזמנים/ות להאיר עיני בתגובות.

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

כרווק וכאדם שמחשיב עצמו אנליטי (עד גבול מסויים..), כמובן שהעסקתי את עצמי עם "שעות מוח" רבות בשאלות הנוגעות לזוגיות: מדוע אני לא מוצא זוגיות? מה מחבר גבר Y לאישה X? האם ניתן לעשות זאת (מציאת זוגיות באופן כללי, לא רק במקרה האישי שלי) טוב יותר מהמצב הקיים? וכד'.

הגעתי לכל מיני תובנות מעניינות (שלא אכנס אל רובן כעת) אבל בכל זאת אכתוב כאן קצת על הנושא. במדעי המחשב בקורס/תחום שנקרא סיבוכיות משתמשים למשל במושג "רדוקציה פולינומיאלית", לא אכנס כאן להסבר כי זה סיפור ארוך... אבל אשאיל את המילה "רדוקציה" (הקטנה/הפחתה?) לתחום הזוגיות.

כמו של-IQ יש מרכיב גנטי משמעותי (ראו למשל את זה ועוד רבים) ברור (לי, לפחות) שחלק משמעותי ממה שמגדיר אותנו כגברים/נשים הוא התורשה שלנו. זה ממש לא אומר שאין השפעה סביבתית/תרבותית. למשל בהקשר הזוגי, הדת (ויש עוד דוגמאות דומות לא מעטות) יכולה להוות "מחסום" (או אי-התאמה / אי-הסכמה) לקשר בין גבר לאישה. גבר מדת A ייתכן שלא יוכל/ירצה לשאת אישה מדת B ששונה מ-A (וכנ"ל מצד האישה).

אם נסכים שחלק משמעותי ממה שממגדיר אדם הוא התורשה שלו, אז לדעתי גם קיימת מעין "פונקציה" שיכולה להתאים לגבר עם תורשה P אישה עם תורשה Q, כך שהגבר יהיה מרוצה מהצד הזה של האישה. כמובן גם להיפך כלומר לאישה עם תורשה R ניתן יהיה להתאים גבר עם תורשה S כך שהיא תהיה מרוצה. נוכל, אם כן, לנסות לדבר על "שידוכים גנטיים".

מכיוון שזוגיות היא עניין הדדי ולא מובן מאליו שאם הגבר מרוצה, אז גם האישה תהיה מרוצה (ולהיפך, כלומר אם האישה מרוצה, אז זה לא בהכרח אומר שהגבר יהיה מרוצה), צריך להגדיר "פונקצית מרחק גנטי" ולנסות להקטין, כמה שאפשר, את סכום המרחקים לזוג משודך, במילים אחרות, שהאישה שמשודכת לגבר והגבר שמשודך לאותה אישה יהיו, עד כמה שניתן, מרוצים מהשידוך (מתבקש להזכיר (ולהבדיל, כי זה לא בהכרח קשור לעניין הגנטי) את המושג שידוך יציב).

ואיך מקבלים את הנתונים הגנטיים? כאן אני עושה מעיין "תחזית" שכזו. אני חושב שנתוני תורשה (ה-DNA שלנו? (ואולי עוד סמנים ביולוגיים/גנטיים)) יכולים לשמש מעין "תעודת זהות" כי הנתונים הם (כמעט) יחודיים ("כמעט" כי לתאומים/ות זהים יש, להבנתי, אותו DNA). נכנה ב"+DNA" את סוג הנתונים הנ"ל, אז אני חושב שכבר בלידה (או אולי אף בזמן ההריון?) יוכלו לקבל את +DNA של פלוני/ת והוא יכול להישמר במאגר מדינתי (כמובן אחרי שכל הנושאים המשפטיים/רגולטוריים נפתרים) ואם יפותחו בעתיד מכשירים שיכולים לבדוק בזמן מהיר ובאופן לא פולשני (משהו עתידני, אני יודע..) את ה+DNA, אז זה יכול כאמור לשמש כמעין תעודת זהות ואמצעי לזיהוי.

ברגע שיש מאגר כזה של כל האוכלוסיה ועם התקדמות המדע בנושא המחקר הגנטי, ניתן יהיה לשדך ממש בקלות גבר לאישה (כאמור גם אם זו רדוקציה לעניין הגנטי, נוכל להוסיף שיקולים תרבותיים רלוונטים כדי לשפר ההתאמה). שנים רבות של מאמצים מתסכלים (שלי ואני יודע שיש עוד רבים/ות כמוני) יכולים להיפתר בקלות ע"י מערכת שפועלת נכון וביעילות.

מובן שיש כאן כל מיני נושאים פילוסופיים/אתיים ועוד שקשורים למערכת שידוך כנ"ל (ככל שתהיה ויכולה להיות), אבל אני לא יכול או רוצה כרגע לכתוב כאן על הכל.

אגב 1, הנושא לא חדש, גם לא עבורי. כבר כתבתי עליו, שימו לב..., ב-1997 בדף אינטרנט שהיה לי בזמנו.

אגב 2, עם התקדמות המדע בנושא(/ים) הנ"ל ייתכן בכלל שנוכל "לברוא" לגבר/אישה את בן/ת-הזוג האידאלי שלו/ה באופן מלאכותי... כלומר לתכנת את התורשה וליצור אדם באינקובטור... אבל זה כנראה, אם בכלל, שלב רחוק עוד יותר. אני לא מרחיק כאן יותר מידי. מה שתארתי לגבי שידוכים אפשר בהחלט לחזות.

אני מחפש בת-זוג (מלאה ונשית)

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].