עוד לא נשוי

פתחתי גם בלוג מראה/גיבוי (עדיין בבניה...) כאן: https://odlonasuy.blogspot.com

שורה תחתונה, נכון לרגע זה: עדיין 0 (אפס) פניות (תזכורת: האימייל שלי: [email protected]).

כשאני שומע על מינוי של בכיר/ה כלשהו, למשל מנכ"ל, אלוף בצבא או ח"כ, אני הרבה פעמים מחפש את דף הויקיפדיה עליהם ושם אני מחפש מהי ההשכלה שלהם?

מעניין אותי, ראשית אם לבעל התפקיד הבכיר כנ"ל, יש:
א. השכלה אקדמית,
ב. אם כן, באיזה מוסד למד, 
ג. והעיקר, מבחינתי, מה למד.

אני יודע שאי אפשר להסיק בנחרצות מתואר אקדמי (תלוי תחום ומוסד) על בעליו, אבל סטטיסטית, אני לפחות נוטה לייחס לכך חשיבות.

הגיוני שלח"כ יהיה תואר במשפטים כי הכנסת מחוקקת חוקים... ובכל זאת, אני הייתי מעדיף, עם בנוסף (או במקום?) יהיה להם תואר בתחום ריאלי (מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, כימיה, ביולוגיה או הנדסה (על סוגיה השונים)). 
בוודאי שהייתי מעדיף שזה יהיה המצב בפורום מטכ"ל (מחיפוש לא ממצה, כולל שימוש ב-AI (שאגב טעה "בלי סוף" בתשובות לשאלתי זו...) נראה שלרוב האלופים אין תואר ריאלי) ואולי לא פחות חשוב, בתפקידי ניהול בכירים. 

זה לא מקרי לדעתי שבראש Nvidia עומד מהנדס חשמל ובראש אחת המתחרות החשובות שלה, AMD,
(שמהווה גם תחרות קשה לאינטל) עומדת אישה שהיא גם מדענית מחשב וגם מהנדסת חשמל (אני משער שייתכן שזו הנדסת אלקטרוניקה ולא חשמל (אולי אף בשני המקרים לעיל) אבל זה פחות משנה לדיון הזה). 

עם כל הכבוד לתואר במנהל עסקים (מבלי, חלילה, שמץ של צליל זלזול!) ייתכן שאופן חשיבה מסוים (כיכול להתבטא בתואר ריאלי ממש) עשוי להיות חשוב יותר מידע (על משקל "דמיון חשוב יותר מידע" חלק מאמירה של אלברט איינשטיין). זאת למרות שגם הידע קריטי לטעמי (כדי להפעיל הדמיון נדרש בסיס כלשהו של ידע...).

למה? כי מי שעבר בהצלחה תואר (עם כל השונות בתחום, כלומר גם כאן יש רמות שונות) ריאלי, מעיד על עצמו שהוא אדם שמסוגל לחשוב בהגיון, לנתח דברים באופן שיטתי ועמוק ובכלל אדם בעל יכולות מסוימות.

זה לא אומר שלאותו אדם יש יחסי אנוש טובים, שיש לו כריזמה, זה לא אומר שהוא יודע לנאום, זה לא מעיד על יושרו, על ערכיו וכדומה, אבל ככתוב... 

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

המשך יום טוב ושקט לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

פתחתי גם בלוג מראה/גיבוי (עדיין בבניה...) כאן: https://odlonasuy.blogspot.com

שורה תחתונה, נכון לרגע זה: עדיין 0 (אפס) פניות (תזכורת: האימייל שלי: [email protected]).

לא מזמן נתקלתי בכמה אנשים ששאלו משהו כמו "איך הצבא שהצליח כל-כך ב'עם כלביא' נכשל כל-כך באירועי 7 באוקטובר? האם מדובר באותו צבא?". אינני מומחה צבאי, מדינאי, פרשן, אסטרטג וכד', אבל נראה לי שהתשובה כאן לא מסובכת מידי, אז החלטתי לשתף בהסברים שלי. לצורך הקיצור, אסמן: [1] - אירועי ה-7.10, ו-[2] - עם כלביא.

א. לצד התוקף, כמעט תמיד יש יתרון
אפילו אם נסתכל רק על העבר המעט יותר רחוק שלנו במלחמות: במלחמת 6 הימים צה"ל הפתיע ותקף ראשון וניצח ניצחון מובהק. במלחמת יום הכיפורים, האויב(/ים) תקף ראשון ואנחנו נכנסנו מופתעים להגנה (אמנם בסופו של דבר, חל היפוך ונכנסו לשטח האויב, אך במחיר דמים יקר).
ב[2] אנחנו יזמנו ותקפנו ראשונים. יתרה מכך, את המבצע/מלחמה הזה, כך אני מבין, הכינו במשך שנים: באימונים של חיל האוויר, באיסוף מודיעין וכד'.
אמנם להבדיל, אבל גם ב[1] הצד התוקף, קרי החמאס, הכין במשך שנים והתאמן לכך זמן רב.

ב. חיל האוויר מול חיל היבשה
להבנתי, את רוב הלחימה ב[2] עשה חיל האוויר. ב[1] בפרט בשלב הבלימה, עשו בעיקר חילות היבשה. האלוף במיל' בריק טוען כבר שנים שצבא היבשה שלנו קטן מידי (הוקטן במשך השנים, משיקולים שונים) וחלק ניכר מהתקציבים הולכים לחיל האוויר.

ג. מודיעין אנושי
על איראן היה מופקד המוסד. על עזה, השב"כ. אני מעריך ששני הגופים טובים בעשייתם, אבל כנראה שלחדור לעזה מודיעינית-אנושית היה יותר קשה ובהתאם לכך טיב המודיעין. אכן איראן גדולה פי כמה וכמה מעזה, מה שאומר שיש גם הרבה יותר "פרצות מודיעיניות" שאולי חדרו דרכן.

ד. לחימה מול צבא ולחימה מול גרילה (לוחמה אסימטרית)
גם ארה"ב הגדולה וגם רוסיה נכשלו מספר פעמים, למרות עוצמתן אל מול אירגוני גרילה. ב"לוחמה אסימטרית" היכולות של צבא של מדינה פחות יכולות לבוא לידי ביטוי, לכן אולי [1] עדיין נמשכת.

ה. לחץ כבד (וגם התערבות בפועל) של טראמפ
אני מניח שטראמפ מעוניין גם בסיום [1], אבל ב[2] זה כבר היה אינטרס חיוני, כי היה כאן פוטנציאל לזליגה למלחמה רחבה יותר, כולל, חלילה, אולי מלחמת עולם 3. ייתכן שגם הפגיעה במרכזי האוכלוסיה והכלכלה אצלנו (למשל סגירת המרחב האווירי) ועלויות הלחימה הגבוהות היוו גורם תורם משמעותי לסיום.

אם יש לכם/ן עוד תובנות כנ"ל מוזמנים/ות לציין בתגובות.

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

ערב טוב ושקט לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.

אפרופו הפוסט הקודם ועניני צבא, הסדרה החדשה "המפקדת" שמשודרת בימים אלה בכאן-11, הזכירה לי את שירותי הצבאי (לפני ה-מ-ו-ן שנים..). בצבא שירתתי בחיל השיריון. השנה הראשונה הוקדשה כולה לקורסים: טירונות, מקצועות (כאן נלמדים ברמה הבסיסית תפקדי אנשי הצוות בטנק (למעט המפקד): התותחן, הטען-קשר והנהג. בערך הויקיפדי הנ"ל למדתי שהיום, כך נראה, "הטירונות" כוללת גם את המקצועות(*), בתקופתי רק לשלב טרום המקצועות קראו טירונות), צמ"פ (ראשי תיבות של צוות-מחלקה-פלוגה, אימון מתקדם שרובו בשטח במסגרות הנ"ל) ואח"כ קמ"ט (קורס מפקדי טנקים). לאחר השנה העמוסה הזו, הפכתי למפקד (או מש"ק - מפקד שאינו קצין) והעברתי, כחלק מסגל הדרכה, את קורס ה'מקצועות' לעיל.

אמנם בסדרת הTV הנ"ל מדובר בטירונות והקורס(/ים) שאני העברתי היה שלב אחד אחרי הטירונות (*), אבל יש דימיון (אצלי כמובן היו רק בנים שלא כמו בסדרה), כי המשמעת דומה ומה שיותר רלוונטי לעניננו הוא שאחרי כשנה+ של העברת מחזורים כנ"ל, מפקד המחלקה (מ"מ, קצין) גם נפצע (כמו בסדרה (בסדרה המ"מ-ית נפצעה מתרמיל כדור שפגע לה בעין. במקרה של המ"מ שלי פציעה אחרת)) ואני כמט"ק (מפקד טנק) "ותיק" (תפקדתי אז כסמ"ח (סמל מחלקה)) מוניתי להיות מפקד המחלקה בפועל, למרות שלא הייתי קצין וכך היה במשך שני קורסים (שני "מחזורים"). זאת ועוד... אחד מהמחזורים הללו היה גם אצלי (כמו בסדרה) מחזור 'לא קל' יחסית.

בקורס הנ"ל, מחלקה היתה מחלקה מוגדלת (שלא כמו מחלקת טנקים תקנית שבד"כ כוללת 3 טנקים ולכן 12 איש) כלומר כ-30 חניכים ועוד כ-7 מט"קים סגל הדרכה (כמדומני: אחד סמ"ח ועוד 6 מפקדי טנקים). פתאום "ילד" בן +20, מוצא עצמו ממונה על כמעט ארבעים חיילים... אני עוד זוכר שרק כשנה+ לפני כן, כשבוע (פלוס-מינוס) אחרי שסיימתי את הקמ"ט כבר הייתי צריך לעמוד מול כ-30 חיילים, במסגרת חפיפה ולחלק להם פקודות וזה הרגיש לי לא קל בכלל (כאחד שמגדיר עצמו עם "פחד קהל").

בסה"כ תפקדתי בסדר (ואף זכיתי לתעודות הצטיינות על-כך). למעט משימות מיוחדות שלא הוסמכתי להן (למשל כיוון מרווח מסויים במקלע כבד 0.5 (שאם לא נעשה נכון, עלול להיות מסוכן), שרק קצין מוסמך לערוך) תפקדתי כ"קצין" לכל דבר, למשל נכחתי בישיבות מ"מים עם מפקד הפלוגה ואף הובלתי את המחלקה 'שלי' במסדר סיום הקורס (גם עם זה לא הרגשתי בנוח עם פחד הקהל הנ"ל...).

אני זוכר את המ"פ באחד מתדריכי המ"מ-ים בשטח מתרגז על שני המ"מים האחרים בפלוגה כשאמר להם "תלמדו ממנו איך צריך לתפקד מ"מ..." (קצת הגזים, כמובן). באתי לצבא סוג של 'חנון' ולא כבוגר תנועת נוער למשל. זה רק מראה כמה המסגרת משפיעה. הצבא ידע להפיק ממני דברים שלא באו לי בטבעיות. באיזשהי אנלוגיה (לא ממש מלאה או מוצלחת) גם זוגיות (ואינני מחפש בת-זוג דומיננטית או ש"תפקד" עלי (ממש לא!)) יכולה להוות סוג של מסגרת שיכולה להוציא מהאדם דברים וכשאין אותה, הפוטנציאל האמיתי לא ממומש, אבל זה מה שיש עבורי במציאות הישראלית כאן ועכשיו.

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].

במקום לכתוב פוסט ליום הזכרון (לחללי מערכות ישראל) המתקרב ופוסט ליום העצמאות שלאחריו, כפי שנהגתי בד"כ בשנים עברו ((ב19 באפריל אני חושב שאני מציין 14 שנים שאני כאן בישראבלוג) למשל כאן וכאן) וללא קשר, החלטתי דווקא להקדים ול'התהדר' קצת בנוצות (לא בהכרח שלי, אם כי יש לי קשר לדבר...). הרעיון בא לי בעקבות זה שעשיתי היום קצת סדר במסמכים ישנים שהיו שייכים לאבי ז"ל. מצאתי שם בין יתר תעודות ותארים (מכובדים) את "תעודת שירות בפלמ"ח" שלו. מסמך שאותי מאוד מרגש ומרשים.

הפלמ"ח היה הכח הצבאי הגדול והעיקרי עד הקמת המדינה והיה הבסיס להקמת צה"ל.  אילולא אנשי הפלמ"ח ייתכן שהמדינה לא היתה קמה וצבאות ערב במלחמת השחרור (ואף לפני כן) היו כובשים אותה. לא הרבה אנשים יכולים לומר "אבי שירת בפלמ"ח", פשוט כי לא הרבה שירתו בפלמ"ח. לפי הערך בויקיפדיה, בשיאו הפלמ"ח מנה כ-6,000 איש ואישה (היו גם לוחמות), כאשר 1,196 מהם נפלו בקרבות, כמעט רבע! (אני לא יודע אם המספר הזה (6,000) מתייחס לרגע נתון (כך נראה לי) או לכלל המשרתים במשך השנים, כי היו כאלה ששרתו תקופה, השתחררו וחלקם עבר ל"רזרבה" (מה שקרוי היום מילואים), אז נראה לי שמספר המשרתים בכלל בפלמ"ח, בכל שנותיו, גדול יותר).

אבי ז"ל לא רק שירת שם (שזה מכובד בפני עצמו), הוא גם הפך לקצין והיה מפקד פלוגה בפלמ"ח. כמובן שהכל נעשה בהתנדבות ולא כקריירה או איזשהי טובת הנאה (כך היה מקובל אז). זאת ועוד, עם הקמת צה"ל ופירוק הפלמ"ח אבי המשיך בקריירה ארוכה ומגוונת בצה"ל עד לפרישתו בדרגה בכירה. הנה צילום התעודה (המצונזרת ומוקטנת) שמצאתי (משמאל למטה נמצאת חתימתו של יגאל אלון ז"ל מפקד הפלמ"ח, אותו אגב יצא לי לפגוש אישית כנער בזכות אבי):

אני לא זכאי להתהדר בנוצות לא לי, אבל בכל זאת אני כותב על הנ"ל אם בטעות יש כאן בחורה מתאימה שמתלבטת. שתדע, אותה בחורה (דימיונית?) שאני בא מבית טוב. אמנם אולי בעוד X שנים (אולי מהר ממה שחושבים, ראו כתבה מהיום בויינט) יוכלו לשנות גנים... אבל עד אז, אני נושא עימי גנים טובים.

באמת זכיתי בהורים מופלאים. הורי היו אנשים צנועים באופיים. כשיש פרספקטיבה של זמן ושנים, יודעים להעריך עוד יותר את גודל וחשיבות עשייתם. אגב, גם לי יש תעודות משלי... זכיתי למשל לתעודת הצטיינות מקצין בדרגת אלוף במהלך שירותי הצבאי הקרבי בסדיר (מזמן, מזמן..), אבל אינני משווה את עצמי ואת תרומתי למדינה לזו של אבי ז"ל, זו פשוט סקאלה אחרת...

המנון הפלמ"ח:

כדרכי בקודש אני שם כאן את הציור של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג. אז הנה דוגמא לבחורה (דימיונית) שהיא בערך הטעם שלי, לפחות כללית עם דגש על מבנה גוף:

כאמור זה תיאור כללי (כלומר יש 'דרגות חופש' לטעם שלי ואין מודל אחד ויחיד) של מה שאני מחפש חיצונית בבת-זוג ומה מושך אותי. אני תמיד מדגיש שאני מחפש מישהי אך ורק למטרה רצינית (אז... אני חוזר על זה שוב). על הצדדים האחרים (שלא פחות חשובים) של מה שאני מחפש בבת-זוג כתבתי בקישור *הזה* . עלי כתבתי בקישור *הזה*  (שני הנ"ל מקושרים כאן בבלוג ברשימות מצד ימין). האי-מייל שלי (לבחורות מתאימות, או מי מטעמן) לפניות הוא [email protected].