"רוני! מה את עושה בחדרי הבנים בשעה כזאת?!" שאלה מנהלת בית היתומים.
" אממ... אממ... כלום לא שמתי לב לשעה ו.." אמרתי.
"על תמציאי לי תרוצים! רוני ועומר תרדו שניכם לחדר שלי עכשיו" אמרה וטרקה את הדלת.
עומר חיבק אותי וירדנו מחובקים למטה.
בדרך פגשתי את שובל החברה הכי טובה שלי.
" מאמי לאן אתם הולכים?" שאלה.
" מותקק אני יבוא לחדר עוד חצי שעה ואני יסביר לך הכל" אמרתי.
"טוב" אמרה שובל ונכנסה לחדר.
-
הלכתי לכיוון חדר הבנים וקיוויתי שהמנהלת לא תתפוס אותנו.
" אופק ! אור!" נכנסתי לחדר ונתתי לשניהם נשיקה בלחי.
"דנההה! מה קורה מאמי?" שאל אור בחיוך.
" מעולה מותק מה איתך?" אמרתי והתיישבתי בין אור לאופק.
" הכל טוב. " חייך אור.
-
בדיוק דנה נכנסה לחדר, דנה היא חברה של כל הבנים.
היא לא מסתדרת בכלל עם בנות.
"אופק! אור!" נכנסה לחדר ונתנה לשניהם נשיקה בלחי.
" דנה! מה קורה מאמי?" שאל אור.
דנה היא הידידה הכי טובה של אור משל כולם.
" מעולה מותק מה מה איתך?" אמרה דנה והתיישבה בין שנינו.
-
אני ועומר נכנסנו לחדר.
" שבו" אמרה המנהלת.
נכנסנו והתיישבנו אחד ליד השני.
" למה היית בחדר הבנים בשעה כזאת מאוחרת?" שאלה המנהלת בקול תוקפני.
" מה את חושבת שעשיתי שם? הרי את יודעת מה עשיתי שם אז למה את שואלת?" עניתי בעצבים.
" דיי רוני תירגעי יפה שלי" אמר עומר וחיבק אותי.
וחשבתי לעצמי כמה כייף לי שיש לי אותו, כמה אני אוהבת אותו.
" רוני!!!! תתחילי לדבר לפני שאני יחזיר אותך לכלא." צעקה המנהלת בעצבים.
" היא רק באה להביא לי מחברת ששכחתי אצלה בצהריים" עומר ניסה להגן אלי.
" אני לא מאמינה. אבל אין לי כך לשמוע את התרוצים שלכם, אתם מנקים את החצר האחורית במשך שבוע." אמרה המנהלת.
לא היה טעם להתווכח. עומר קם ואני אחריו ויצאנו מהחדר.
" אוף איזה מנהלת מעצבנת" אמרתי.
" לא נורא מאמי לא קרה כלום..." אמר וחייך.
חיבקתי אותו. נפרדתי מימנו בנשיקה והלכתי לחדר שלי.
נכנסתי לחדר וראיתי את שובל ודנה רבות.
"רק היגעתי ואתן רבות איזה עצבים איתכן." אמרתי והתמוטטתי על המיטה.
פתאום היה צלצול. צלצול שאומר לרדת לאולם הפגישות.
שובל הסתכלה אלי במבט לא מבין... לקחתי לה את היד וירדנו למטה. אחרינו ירדה דנה.
-
מקווה שאהבתם.
המשך אחרי 50 תגובות... עם אין לא יהיה המשך O:
חח ביי ביי :]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
