לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

צרבת!!!



כינוי: 

בת: 38

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2007

בקיבוץ,בכפר בכרם זהו זה ולא אחרת...סתיו זה לטייל


אז מי שמציץ מידי פעם בבלוג הזה יודע שאני ממש מזמן רציתי לעשות את מסלול ים אל ים עם חבר שלי..

והנה...הוא קיבל חופש מהעבודה המתיזה בים והחלטנו לצאת לטיול. בצאת יום כיפור התיישבנו לנתח את המסלול עם חברים שלנו,מה נאכל,מה נשתה ולאן בעצם נלך. אף אחד לא הסביר לי כמה צריך ללכת-כמות עצומה של קילומטרים.

התחלנו ללכת ,כל אחד עם 20 קילו על הגב ושיר בלב...זה היה כיף ונחמד.אפילו שרנו שירים וצחקנו צחוקים והתווכחנו על מהות המומינים(משום מה השיחות שלנו מתדרדרות תמיד לאותו מקום). עברה שעה , שלוש שעות ואפילו 6 וסחבקית שלכם כאן הגיבורה ש/לא פצתה פה ולא התלוננה אף פעם אחת במשך 6 שעות של הליכה אינטנסיבית (עם 20 קילו על הגב אחרי שחודשיים פשוטו כמשמעו לא זזתי מהמקום) קרסה.

הברך החלה לתת סימני מצוקה קשים והתחלתי לזחול בעלייה ממש קשה...ואז החבר הג'נטלמן שלי לקח לי בשיא האבירות את התרמיל והחל לסחוב לי אותו מה שהגביר לי את קצב ההליכה...אך אז שוב החלה לכאוב לי הרגל וגם הגב וגם הגוף כולו כאב.

אז ממש נסחבתי מאחור מדדה וצולעת...זה היה השלב שהגענו למעלות והתחלנו ללכת בכביש והמחזה מהצד נר4אה כך- 6 אנשים הולכים עם תרמילים על הגב...מג'וייפים ועייפים,מאחוריהם הולך בחור קטן עם משקל כפול ומאחוריהם-2 מטר מאחור, נגררת בחורה מלוכלכת וצולעת. תזמורת הצוענים הגיעה העירה!!!

השעה היתה כבר 7 בערב ואני לא יכלתי להנמשיך יותר...עצרנו לארוחת ערב, בישלתי פסטה לחבר'ה להצדיק את קיומי שם כאישה היחידה שם (שגם סטודנטית וההתמחות שלי היא לא אשר פסטה מטריפה). רק סיימנו לאכות והחל לרדת עלינו גשם...

זה היה הקש ששבר את גב גמל החבר'ה של החבר שלי והם החליטו ח\לחזור הביתה באותו ערב...

ובכן כאן הסתיים הטיול שלי בן שלושת הימים

נו מילא נגיע לכנרת כבר בהזדמנות אחרת...

נכתב על ידי , 28/9/2007 21:33  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סליחה??


ובכן...יום כיפרו מתקרב ואני לא ממש יודעת איך אוכלים את היום הזה (אוכלים-כיפור...משעשע?) אז במקום לבקש סליחה אני אעשה את זה מקורי ואגיד למי אני סולחת:

לאמא שלי-שלא נותנת לי רגע מנוח,

שחייבת להתחיל סקנדל ארור בכל רגע נתון ומאשימה אותי בכל רגע מסריח בחיים שלה,

 שתולה בי תקוות אבל לא סומכת עליי...אני סולחת לך כי את אמא שלי אחרי הכל.

לאחותי- שהורסת כל דבר שאני שוכחת להחביא ממנה ולא נותנת לי לחיות בשקט

אחרי הכל זה משפחה אין מה לעשות

לעדנה-המרצה המעאפנה שהרסה לי את הממוצע שלי לתואר שני עם 77...כי היא זקנה

וגם כי החיים שלה באמת קשים

לבייבי שלי-שלפעמים מכעיס אותי, אני סולחת לו על הכל

למקום העבודה שלי-שלא משלם לי מספיק בשביל עבודה ממש קשה-כי כנראה אני עוד לא סיימתי תואר

לראש עיר באר שבע- שמזניח את החינוך בעיר ואני צריכה לעבוד קשה כדי לעלות את רמתו כשאני מלמדת ילדים קטנים, כי הוא בטח בן אדם סבבה

לכל העולם- כי כולנו בני אדם

 

גמר חתימה טובה

 

 

נכתב על ידי , 16/9/2007 19:40  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמה כושים צריך בשביל...


אז קיבלתי 21 חבר'ה מאוגנדה...

כן כן הם שחורים כמו הלילה...משהו מטורף כולם שמנים ומריחים ממש לא הכי טוב בעולם (בלשון המעטה) למרות שהם אנשים מאוד חשובים שם. שם, הם כולם ראשי ערם בערי אוגנדה אך עדין ההיגיינה האישית שלהם פגומה

עכשיו יבואו אנשים ויצעקו עלי שאני גזענית ומגעילה ושפוסט לפני זה גם השמצתי הומוים וצריך להרוג אותי וכאלה...אבל לא

האנשים האלה הם מאוד מאוד נחמדים, חכמים ומשכילים...

אבל לצערי יש להם הרבה יציאות מגעילות. הם רגילים לקבל את כל מה שהם רוצים כי הם אנשים חשובים וכו אז נשים בשבילם זה סתם עוד חיה שאפשר להחליט שהם רוצים עכשיו ואף אחד לא יגיד להם לא! שזה פשוט בושה וחרפה!!! אחד ניגש אלי אתמול ואמר לי you look lovly today-i want to touch you

אחרי שכמעט החטפתי לו סטירה נשמתי עמוק וזזתי מהמקום...

עכשיו בארץ זה היה במיידי נחשב להטרדה מינית אבל שם זה מקובל והוא לא הבין למה בכלל נעלבתי והסתלקתי מהמקום.

שעות ספורות אחר כך ישבתי באוטובוס בדרך לצאת לסיור עם הכושים שלי ושמרתי מקום למדריכה אחרת...

אחד שהוא מגעלי בצורה ממש בוטה(מסתכלים לו בעיניים ורואים סוטה מין וכשהוא מדבר איתך העיניים שלו בתוך המחשוף) ניסה בכוח להדחף למושב לידי אחרי שחזרתי על זה שאני שומרת מקום לחברה שלי

עכשיו, זה אולי נשמע פאתטי שמה אני מתלוננת ולא קרה כלום אבל היתה לי הרגשה ממש לא נעימה...

אמרתי לו ואמרתי לו ובסוף פשוט הדפתי אותו הצידה ואמרתי זה שמור!!! וזהו...

החוצפה שלהם עוברת כל גבול! תביאי לי את זה, תקני לי את זה...אתמול הם היו בסיור ואחד ביקש משכך כאבים כי כאב לו הראש...

המדריכה ביקשה אחד מאיזו אישה שהיתה בקבלה של הסיור שלהם...ואז הגעי עוד אחד לבקש ועוד אחד לבקש ואחת עם רגל שבורה קיבלה שניים כי היא באמת צריכה...הם פשוט כנראה חשבו שזו סוכריה מענינת או משהו ובאו להתלונן שהם לא קיבלו גם כן, אז המדריכה הלכה וקנתה אשכרה קופסא שלמה של אדוויל כי זה היה מוגזם לבקש מלא כדורים...וגם את הקופסא הזאת הם סיימו...קטע הזוי בטרוף...

עידכונים בהמשך חייבת לרוץ

נכתב על ידי , 7/9/2007 11:48  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

254
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , משוגעים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לyulzi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על yulzi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)