בזמן האחרון אני קולטת שהכל דווקא לא כל כך גרוע כמו שחושבים.
פעם, הייתי מתה מקנאה לאנשים שיש להם דברים שאין לי, אווירה, מגורים, מעמד וכל הדברים שמקלים על החיים.
אבל היום דווקא הבטתי בחיים של כמה מכרים שפעם הייתי בקשר איתם והבנתי שאני בכלל לא מקנא.
יש להם את מה שרציתי.
הכל מסתדר להם...
אבל ואצלי לא כזה גרוע.
יש לי את החברות הכי טובות שיש. לא פגשתי עדיין אנשים שיש להם כזה קשר עם החברות שלהן.
אנחנו מבינות אחת את השנייה והשלישית, יש לנו הרבה צחוקים משותפים, אנחנו יודעות על עצמינו כמעט הכל והכי חשוב שממש אבל ממש כיף לנו ביחד, שלושתינו כמין משפחה כזאת נפרדת בפני עצמה!
ואני שמחה שיש לי אותן, אני לא נזקקת לכלום כי יש לי אותן וזה הכל!
יש לי חבר שנכנס כבר כל כך חזק לחיים שלי שזה כבר מעבר לאהבה, אין בינינו שום גבולות ויש לנו מערכת יחסים חופשית וקלה יחסית. ובשבילי הוא הכי טוב!
יש לי אמא הכי אוהבת והכי טובה שעושה בשבילי הכל ומנסה לתת לי את כל מה שבאפשרותה כדי לאפשר לי חיים מאושרים ואני אוהבת אותה המוןןןןן!
הכל מסתדר;
אפילו היום הלכתי עם החבר שלי ובמעבר חצייה עובר האקס שלי עם האוטו צעצוע שלו ומסתכל לי בעיניים שפעם כל כך אהב ולא רצה להסיר מהם את מבטו, ועכשיו כלום בשבילו העיניים שלי ריקות כי לא נשאר לי כלום אליו.
כבר לא מתרגשת.
*Positive*
בבלוג זה
בכל הבלוגים
