לפני זה, זה לא הפוסט של השבוע, פשוט משהו שהייתי צריכה לרשום ולא רציתי בשלי...
כשאתה רוקד טנגו עם אחותך הגדולה במטבח של סבתא ביום שישי בערב,
אתה לא מצפה שהמילים "בדקתי בקשר לפנימה של בית שמן והיא אמרה שאם את רוצה
תלכי לדבר איתה" יצאו מהפה של דודה שלך.
"לא, אני מכירה אותה, זה גם בצפר, אני לא רוצה שהן יצטרכו לעבור גם בצפר,
יש להם כבר חברים ודול התחילה עם הבגרויות וזה סתם בלאגן" היא אמרה בזמן
שאני מהנהנת להסכמה עם הראש מתחילה להבין.
"כשאת יוצאת מהבית, התכוונה לקחת גם אותנו נכון?" שאלתי.
"למה חשבת שהתכוונתי?"
"לא יודעת, אמרת שאת רוצה לקנות דירה עם שלוש חדרי שינה, בשביל שנבוא
לישון אצלך.."
"התכוונתי שתמיד תהיו שם"
"חשבתי לפעמים.."
את כל השישי שבת אצל סבתא אני ואחותי הפחות גדולה העברנו בלדבר על
איך יראה החדר ולהציב דברים רעים ואפשרויות לפתור אותם
שתוך כדי היא אומרת לי "אבל את יודעת שזה בגבול הפנטזיה נכון?"
אם אני עוברת, אחותי מתכנת לעשות את זה גג עוד חצי שנה, אבא שלי
לא יודע כלום על זה, וזאת הפעם האחרונה שאני ארשום או אדבר על זה, לא רוצה
להתאכזב אם לא, הסיכוי היחיד שאני ארשום על זה שוב, זה 5 ימים לפני שנעבור... אם בכלל..
א.ט.ד.מ.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
