הרופאים הם מלאכי מוות
וכך כם החולים האחרים. (חלקם)
תרופות הן כמו סם.
החולים מטרידים אותי, (ניכנסת לחרדות)
ואחר כך הרופאים רושמים סמי הרגעה ...
ככה המעגל מיסתובב.
אני אשאר אסירה ... (אין מצב)
חברים מבקרים יש להם חיים מלאים, בעלי תוכן.
איש אינו יכול לעזור לי ... (רע לי)
אני מקנא בחירותם,
הם מוציאים אותי מדעתי ... (כדורים, רופאים, ילדים...)
סוף סוף אני בבית...
הכל ניגמר..
אין סבל יותר...
דני אני אוהבת אותך!!!
היי....
טוב אני יודעת שאף אחד כבר לא באמת קורא פה..
אני פה באברבנאל באישפוז..
קשה לי פה..
ממש קשה לי..
אני לא רגילה לחוקים אני רגילה לחיים חופשיים ופה אני נעולה בתוך סורגים...
אבל זה בסדר אני יודעת שזה לטובה...
טוב זהו אני ימשיך אחר כך אין לי זמן לזה עכשיו ביי