?...Why so alone
[=Don't Worry, Be Happy |
 כינוי:
Relax_Man בן: 29
מצב רוח כרגע:  פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2008
-
כל כך מעצבנים, כל כך קשים, כל כך לא צפויים.
כן, אני מדבר עם החיים.
למה הכול צריך להיות קשה? למה לא יכול להיות פשוט, מושלם?
לא משנה כמה טוב נראים מבחוץ, מבפנים הכול רקוב.
אם אני רואה אדם, ככה הוא באמת? אי אפשר לדעת.
אם כולם היו פשוט מראים את עצמם, בלי מחסומים, בלי אגו, בלי פחד..
למה צריך תדמית? למה צריך אגו? למה צריך בכלל... הכול?
למה לקבל משהו, אם הוא יילקח ממך יותר מהר מכפי שתוכל לדמיין?
אם אתה נולד, ואז מת בגיל שנה ממחלה, אז להמה נולדת? כדי לגרום להוריך כאב לב?
אם קנית אוטו חדש, והוא הלך טוטאל לוס לאחר שבועיים, למה קנית אותו?
אם אתה נולד, ואז מת, אז למה נולדת?
אם האדם הממוצע, תוכנן באנונימיות, נולד באנונימיות, חי באנונימיות, ומת באנונימניות, אז למה הוא חי?
אלה היו מחשבותיי.
ועכשיו מה שקרה אצי בימים החאחרונים.
עידו ישן אצלי אתמול. לטחותי הייתה מסיבת פיג'מות עם עוד 9 בנות (והן המציאו לעידו את הכינוי - שולה.)
אז הפחדנו אותן =]
הלכנו לגג, ועשיתי לדנה קולות מפחידים לחלון. אז הן ברחו לפינת טלוויזיה. אז דפקנו על הגגון פלסטיק. הן ברחו לחדר. אז שיחררתי את הצעקה של הלייף לחלון שלה, והן התחילו לצרוח ולבחור למטבח.
אז רצנו מההר לחדר שלי וחיכינו ע שהן יבואו אלינו. היה מצחיק.
שיחקנו המון באקס בוקס (סופסוף השתמשתי בו, חח)
וזהו.. יש לי עוד שיועירם למחר, ואז שני יש לנו איזה אחורת בוקר מפגרת באיזה שדה אירוסים, אבל היי, לפחות אין לי לימודים באותו יום. ו אז יש לנו את חופש חנוכה. אלוהים,א איך כבר חנוכה? המן עובר כל כך מהר.. לא להאמין שלפני חצי שעה פשוט נכנתי לכיתה ושאלתי אם זו כיתת קדם רפואה...
אלה מחשבותיי, אלה סיפוריי, ואלה חיי.
אם אתה לא אוהב את זה, אתה לא חייב להתלונן, פשוט אל תשמיע את דעתך ותלך בחזרה לעולמך, אולי יש מישהו שם שמוכן להקשיב לך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
