?...Why so alone
[=Don't Worry, Be Happy |
 כינוי:
Relax_Man בן: 29
מצב רוח כרגע:  פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 3/2009
???
תתעלמו מהכותרת של הפוסט, אני מוותר באופן סופי על כתיבת כותרות.
אני שוב נאלץ לדחוס כמה ימים עמוסים (יחסית...) לפוסט אחד...
אני חולה כבר כמה ימים (בטן...) ולא הייתי בבצפר שלישי-רביעי. זה יוצא שבקושי למדתי (רביעי וחמישי הקודמים לא הייתי בגלל המיגרנה, שישי-שבת וויקאנד, ראשון לימודים, שני הטיול המקולל שאני כבר אספר עליו ואז שלישי רביעי חולה, חמישי לימודים ושישי שבת וויקאנד...).
הייתי אצל הרופאה היום והיא אמרה שזה כנראה ויראלי. אבל למה לספר מהאמצע? אני אספר מההתחלה (שני...)
היה את הטיול המפגר הזה למוזיאון המדע בחיפה... צילמתי כמה תמונות אחדות של התערוכת דינוזאורים ושל הגן הבאי (בראש עובר לכם עכשיו WTF, נכון? בדיוק מה שאני חשבתי כששמעתי את השם המפגר הזה. ללפי מה שהמדריך הזה חפר, זו דת. ש... נראה לכם אני זוכר? מתעניינים? יש ויקיפדיה!) ובקיצור זה די קקה של מקום... בדברים שהיו די מגניבים דווקא (סרט תלת מימד, כל מיני "ניסויים" וכאלה. כמו המשקפיים שרואים איתם כמו שיכור. חזק!!) לקחו אותנו אחרי 5 דקות. קקים קטנים!!! לעומת זאת בדברים המשעממים תחת השאירו אותנו שעות להרצאות מפגרות של המדריך המפגר (שקרא את הכול מהשלטים שעל כל מוצג... לא מאמינים? אז למה הוא אמר "מה כתוב פה?" על חצי מהמוצגים? טוב בעצם רק על 1, אבל עדיין זה משהו! לא?) ואז לקחו אותנו לגן הבאהי המפגר הזה (אני יודע, אני מכור למילה מפגר עכשיו. זה יעלם בסוף הפוסט. בדיוק כמוכם. מוחאחאחאחא) הוא היה דווקא יפה, אבל לרדת 600 מדרגות (לפי המדריך זה בערך 630. XD) ולשמוע הרצאות על אנשים באהים זה לא ממש כיף. באוטובוס היה קקה כרגיל... היו דווקא הרבה קטעים מצחיקים וזה, אבל בגדול זה היה קקה. בעיקר היה קקה שב10 דוקת האחרונות של הנסיעה המחנך העביר אותי לשבת לידו בגלל תקרית מפגרת בעליל=] (התקרית לא תסופר בגלל עילגותה הרבה).
בסוף הגענו לכפר (אחרי איחור של רבע שעה, כמובן.) וסבתא שלי באה לקחת אותי... היא לקחה אותי לרופא עור הזה (לונג סטורי...) ואז הלכנו לאכו במקס ברנר. יאמי!! והכי קטע, בחצי שעה הראשונה שאכלנו המסעדה הייתה ריקה! ואני מתכוון פאקינג ריקה! היינו האנשים היחידים שם!! זה היה כ כך מגניב... אז הגיע עוד זוג אחד, ואחרי איזה 20 דוקת עוד זוג. אכלנו שניצל (כל אחד, כן?) ואז לקחתי את ה(דקה אני מנסה להיזכר בשם). טוב לא משנה, ברח לי השם. זה בא בכלי מגניב עם נר בתוכו שמחמם כל הזמן את החלב, ושמים שוקולד בתוכו ואז זה שוקו. זה בגודל שמספיק לשוט, ואז ממלאים את זה עם עוד חלב ועוד שוקולד שנותנים עם זה. ואז לקחתי מזרק שוקולד לדרך, כמובן. אז היא הורידה אותי בבית (ב6 בערב בערך...) וזהו. (בערב התחלתי להרגיש לא טוב..)
ואז יומיים נשארתי בבית. ברביעי (זאת אומרת, היום =]) נסעתי עם אמא שלי לרופאה, ואז היא אמרה (כמו שכתבתי בתחילת הפוסט) שזה ויראלי. (זאת אומרת וירוס. טימטום של אנשים... XP) ואז משום מה נסענו לשוסטר (מרכז קניות בינוני) והיא קנתה את השמלה לחתונה של לירן... (לא אמרתי את זה? לירן מתחתן...) אז עצרנו (איך לא?) בקופי בין! (Coffe Been שאני חושב שככה מאייתים XD זו מתחרה של סטאר בקס מארצות הברית) ואכלתי את הסנדוויץ' האהוב עליי (2, ליתר דיוק=]) וויתרתי על השוקו לטובת קולה (הרופאה אמרה להפחית בבמוצרי חלב בימים הקרובים... אוף!!) ואז נסענו הביתה. היא לקחה את האחים שלי לסוסים שלהם ואז היא באה לקחת אותי, לקניון רמת אביב. יאי!! רציתי דבר אחד משם וקניתי אותו - את האוזניות החדשות שלא אלוהים. (אפל...) אוזניות In-Ear. האוזניות שכל כך חיכיתי להן... (אם אתם רוצים לדעת עוד פרטים - תכתבו את זה בגוגל...) עד שהן הגיעו לארץ כמעט והשתגעתי. הן עלו 480₪ (אז מה?? תאכלו חרא ותמותו!) וזה עולם אחר. כבר שנים שלא נהניתי כל כך ממוזיקה. הן קודם כל מנתקות אותך מהעולם, השקט הזה מדהים. אחרי זה שומעים באיכות יותר טובה משל הופעות (בשירים היותר איכותיים. היו שירים, שרק בגלל שהאוזניות כל כך מדהימות שומעים שהשיר באיכות קקי.) ומתחילים להיכנס להיי. הקיצר, אחת הקניות היותר טובות שעשיתי בחיים. הן גם מגיעות עם קופסא קטנה שנכנסת לכל מקום XD אולי יהיה לי כוח להעלות תמונה... בכל זאת כבר 12 וחצי... בלילה...
משום מה אני חושב שפיספסתי משהו, אבל לא נורא =)
אז נסענו לצפי ועמוס. והיינו שם עד איזה עשר וחצי בלי ששמתי לב... היו שם די הרבה דברים אבל עם הרבה שמות ומשפחה אז ממש לא בא לי לפרט... אז נראה לי שזה סוף הפוסט. חח מוזר...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
