רעש כלים מכל מקום. ריח מסריח של שישה בקבוקי יין שבורים.
אנשים רצים לפה ולשם. ערבים, יהודים, רוסים מלוכסני עיניים ואחרים.
עגלות עם אוכל... הכל ניראה כל כך יפה... אוכל שהכינו במיטבח שליפני כמה דקות
עברתי בו וסחבתי שולחנות מלוכלכים. כל קשר בין המיטבח והמנות שיוצאות ממנו
ניראה מיקרי לגמרי. הנה הביאו את המנות החמות. עכשיו הריח שלהם מיתערבב
בריח היין השבור. וקולות האנשים והכלים מיתערבבים במוזיקה שמתחילה להיתנגן.
יושב בצד. באמצע של כל זה אבל קצת לא קשור. כותב איזה חצי מחשבה או רבע שיר
בפלאפון. יושב. חושב על מה שאני כותב... זה רק נידמה לי באותו הרגע שהכל ככה..
הרי לא יכול להיות שאני כותב אמת... חושב ללכת לעשן סיגריה.. לעשות סיבוב.. לישתות משהו.
ממשיך לשבת. עד שמישהו קורה לי...
הוא שואל: אהה, אתה החדש פה?
כן..
אוקי שמע אתה רואה את זה, את זה, את זה, ואת אלה. קפל את כולם וקח אותם מפה.
מבולבל ולא מבין מה בידיוק הוא רצה מתחיל לקפל וליסחוב. הגב כואב. המחשבות הופכות להיות קללות..
לא מכוונות כלפי מישהו.. סתם מקלל בימקום לחשוב.. הכל בראש.
הראש עדיין קצת כואב והבטן לא במלא כושרה ויש רצון לישתות כל הזמן, כל זה אחרי שאתמול אחרי שחבר חזר
מחו"ל שתינו ביחד בקבוק וודקה ודיברנו.
עוד מעט מיסתיימת המישמרת. עוד מעט מיסתיים היום. מחר בבוקר עוד פעם אני יהיה פה.
רק הפעם זה לא יהיה ארוע מיוחד.. בטח תיהיה ארוחת בוקר או קנס.
מחקה להסעה הביתה. מדבר עם אחד המלצרים. ההסעה הגיעה. התחיל גשם, טיפות קטנות לא משו רציני,
אבל עדיין גשם.
מגיעה הביתה. הולך לישון.
pomogite mne, zabirite otsyuda
ya podan pojizni kak glavnoye blyuda
ostayus broshen kak nedoyediniy desert
ottuda v musraku, razvi eto smert'?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
