לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Im Sorry I Can't Be Perfect




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2009


אני לא יכולה יותר.


זה היה השבוע הכי עמוס והכי מלחיץ שיש לי.. והיה דבר אחד שאמור היה ליהיות טוב.


וגם את זה . . הצלחתי להרוס.. עם היידים המגעילות שלי הצלחתי להרוס..


יום ראשון טיול שנתי.. ומגיע לי קצת חופש, התנתקות.. אולי גם כיף.?


אז.. איך יהיה לי כיף אם הרסתי לעצמי את הדבר הטוב שהיה אמור ליהיות לי?


אני מפגרת.. כלכך מפגרת.!!! אני רק הורסת לעצמי.


אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.. גיליתי את עצמי מחדש ואני לא יודעת מה לעשות עם זה..


ואולי זה נראה כאילו אני אומרת בולשיט.. אבל אני נשבעת שאני לא!


אבל.. למה מישו יאמין לי?


אני צריכה עזרה.. אני צריכה את התמיכה מהצד הזאת.. ו..או שלא מבינים אותי.. או שאומרים לי שמה שאני אומרת זה שטויות..


או שפשוט אני הורסת את התמיכה הזאת. או .. שפשוט לא מבינים אותי..


לא מבינים למה אני מתנהגת כמו שאני מתנהגת..


אז אני מקווה שאת/ה קורא פה .. ממש מקווה ..ואני לא באה בביקורת עכשיו.. אני רק רוצה להסביר לך למה אני מתנהגת ככה.:


אני עושה הכול. יודעים מה? מעבר ליכולת שלי אני עושה.. ואני סך הכול רוצה הערכה..


לא ליום. . לא לשבוע.. הערכה תמידית.. שכשרע לי? יזכירו לי את מה שעשיתי..


כשטוב.? פשוט יעריכו..


ופעם אחת.. אולי במקום שאני אוותר... תוותרו בשבילי ?


תבינו אולי סתם פעם אחת שאני גם חשובה ? =X אולי אפילו קצת יותר מדברים אחרים לפעמים=X


אבל.. חחחחחח הצחקתי את עצמי.. אני חשובה יותר מדברים אחרים ?


צודקים. אני לא .. אני כלום.. שוב.. שום דבר.


אם הייתי משו.. לא הייתם מוותרים. הייתם איתי.. גם עכשיו.. כשקשה לי.


הדמעות שלי .? לא עוזרות.. ומצד שני לא משנות לאף אחד.


כי אם למישהו היה אכפת.. הוא / היא היו לוקחים את עצמם בידיים..


ומנסים להבין שזאת התקופה הכי חרא שלי ולא לקחת את הדברים אישית?!


כי זה לא מכוון אליך!!


אני צריכה לפרוק.. וחשבתי שאת/אתה תיהיו שם בשביי ותבינו שזה לא עליכם.


אני לא יודעת  מה לעשות עם עצמי.. אני צריכה עזרה... בבקשה..


תעזור/י לי! תבין/תביני אותי! =\


אני מצטערת על הצעקות.. אבל אני לא מוצאת את עצמי.. מבין/ה? =\


אני אוהבת אותך מאוד מאוד


ואת/ה מאוד חשוב/ה לי!


אבל כשזה מגיע למצב שאני תקועה ולא יודעת מה לעשות.. אני רוצה שתבין/י אותי ותיהיה/תיהי איתי שם.


אני מקווה שהבנת מהפוסט הזה.. ואני מצטערת על הכול =\ אל תכעס/י


אני מאוד מאוד אוהבת אותך3>


 

נכתב על ידי ^FuCk_Off^ , 19/3/2009 18:16  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תקופה עמוסה + חוסר כוחות.. מה יותר טוב מי זה? =\


הבלוג הזה הוא רק בשביל לפרוק רגשות.. לא יותר.

אז.. מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שאחרי 14 וחצי שנים אתם לא הכי מכירים את עצמכם.?

בעצם.. אתם לא מכירים את עצמכם לעומק.. אתם רק יודעים על דבר אחד שמענין אתכם ואתם אוהבים לעשות אותו..

וברגע שנדפק משהו אחד? אתם לא יכולים כבר לעשות אותו ואתם נשארים בלי שום עיסוק.

אתם ניצלתם את כל ה 14  שנים שלכם רק בלרצות אחרים ולא לרצות את עצמכם..

חוץ מפעם אחת.. שזה גם לא היה רק לכם.. זה היה יותר לא לכם מאשר לכם.

אתם רוצים לצאת מהשגרה.. מהשעות.. ליהיות ספונטנים.. אבל אתם לא מצליחים..

אתם מוגבלים בשעות.. וב"חופש" בין השעות האלה, יש עוד שעות.. ועוד דברים לעמוד בהם.

אתם מנסים ליהיות הכי טובים בשביל כולם. אבל בשבילכם? אתם אפסים, כלום, לא שווים יחס.

מוכר? לי כן.

אני לא יודעת איך לצאת מהעצב המתמשך הזה - כי אני לא מכירה את הדרכים - בחיים לא הייתה לי את ההזדמנות להכיר.

אני לא יכולה להגיד מה אני רוצה - כי.. מה אני שווה?

ואני לא יכולה לעזוב הכול ולהתחיל לדאוג לעצמי - כי אז.. מי ידאג לאחרים שצריכים אותי.

את המילים "אני רוצה.." אני לא יכולה להגיד בלי להצטער אחר כך.. ואני שואלת

למה?

למה אני לא יכולה לבקש ? בלי להצטער ..

למה יש אנשים שהם שם רק כשהם צריכים? וברגע שהכול טוב.. הם זורקים אותי..?

למה אני כמו זבל..?

ולמה אני פתאטית?

הייתי מתה להכיר את עצמי.. הייתי מתה לדעת מה אני יכולה לעשות בשביל לשמח ולפנק את עצמי.

ואולי.. רק אולי.. שאננשים קצת ידאגו לי.. יחבקו.

סליחה. -

על מי שאני ועל מה שאני.

אם מישהו קרא את זה עכשיו.. תשכחו מיזה. תשכחו.. זה לא חשוב..

כתבתי את זה בשביל לפרוק ולא יותר מיזה.

מצידי יצאתי צצומייי.! מצידי יצאתי מגעילה וחרא.. אבל פרקתי..

והייתי צריכה את זה.

 

דבר אחרון - איתי אוקטן שלי3>

לא משנה מה קורה לי ולא משנה מה אתה תמיד איתי.

לא יהיה / תיהיה אף אחד / אחת שיפרידו בינינו.

גם כשאני ככה אני לא מפסיקה לאהוב אותך לשניה.

לא מפסיקה לחשוב עליך.. ועל דרכים לשמח אותך.

נכון שאני לא מצליחה לפעמים.. אבל תמיד הכוונות שלי כלפיך הם חיוביות בלבד.

אתה האהבה של החיים שלי! אתה החיים שלי!

ואין עוד מישהו בעולם שאני אוהבת כמו שאני אוהבת אותך!

אף פעם לא היה ,

ואף פעם לא יהיה!

אחד שלי - אני מצטערת על הכול.. על כל המגרעות שלי..

ועל כל החרא שאני עושה לפעמים

רק תדע -

שאני אוהבת אותך לעד3>

ואני מודה לה' על שחיבר אותנו3>

ואני מקווה שישאר כך - לנצח3>

 

נכתב על ידי ^FuCk_Off^ , 14/3/2009 18:50  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  ^FuCk_Off^

בת: 29

ICQ: 466613733 



תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל^FuCk_Off^ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ^FuCk_Off^ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)