הי!
הנה פוסט!
לא היו לי ממש חומרים לפוסט היום אז החלטתי ממש כמו מתן בלומנבלט-כותב "נזק בלתי הפיך" בעמותת ישראבלוג - לחרף את נפשי כי אין לי נושא לכתוב עליו.
אני ראיתי שלשום:
"הדוגמניות!"
טם-טם-טם!
התוכנית-מטומטמת!
המנחה-פקצת-על!
ומיקי בוגנים-עושה לי סיוטים בלילה!
גלית גוטמן הזאתי פשוט לא תיאמן!
היא חושבת שהאותיות ש' ת' ו-ט' הן לא חיוניות ואפשר להחליף אותם עם צ'דיק!
"אצ' לא הדוגמניצ' הבאה צ'ל ישראל!"
וכל שניה הן בוכות:
"אני לא רוצה להתפשט!"
"אתן מועכות אותי!"
"אף אחד לא מבין אותי!"
אם הם לא רוצות אז לא צריך!
יש עוד דרכים להצליח בלי כישרון.
כוכב נולד לדוגמה!
אחת דיברה בטלפון עם אמא שלה ובמהלך השיחה המילה "מאמי" נאמרה 11 פעם!!!
"מה קורה מאמי שלי? הכל בסדר מאמי שלי? אוהבים מאמי שלי!"
די!
הנחמה היחידה שלי היא שאחרי הישרדות ערוץ 10 יתרסק!
מוהה!
היום בבית-הספר נשלחנו להרצאה מרתקת על סרטי התבגרות.
אחד מהסרטים היה סרט איראני (כן,איראני! דובר איראנית!!!) על התבגרותו של ילד מסכן במשפחה ענייה.
הסרט הוקלט מ"יס" (ימ"ש) ולמעלה היה כתוב: "יס 3 סאמר פארטי"
כן כי זה הסרט הכי מתאים למסיבה!
"יו הבאתי סרט התבגרות איראני! יאללה בלאגאן!"
הסרט האחרון היה סרט הולנדי על ילדה מסכנה שלא מסתדרת בבית-ספרה.
לאחיה לא היו ידיים.
ואחד מגדולי חכמי כיתתי אמר בשיא הרגישות:
"איכס,אין לו ידיים!"
רגישות.
עד כאן להפעם!
תזכרו לכתוב בתגובות באיזה מחוז אינטרנטי אתם רוצים שהחילזון יבקר!
בי!
נ. ב.
לא לבשתי מכנסיים כשכתבתי את הפוסט הזה.
רק רציתי שתדעו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
