שבעת מדורי גיהנום

ואולי זה היה אחרת אם היינו בוחרים בזה.

ואולי היום עוד היה לנו על מה לצעוק,

על מה לריב.

אולי היום הכל היה שונה.

מוזר לי.

מכירים? שמוזר לכם.

ואין לכם מושג מה. הכל על פניו נראה נפלא.

חברה חדשה, חוג מטורף, קן מדהים, משפחה אוהבת,

חברים, גיטרה[!], מרחב נשימה.

ובכל זאת, מוזר.

כאילו רגיל שפחות טוב, ופתאום טוב מדי.

עומס יתר.

חסר לי עומק בחיים.

יום אחד אגיע רחוק.

פרוכטמן. [וגם דנה ספקטור, אבל מי סופר?]