אם מתים,עדיף למות מצחוק

חזרתי.

ואני לא הולכת לעזוב,לא הפעם.

אני הולכת לאחוז בזה חזק כל כך ולא להרפות.

"ובחרת בחיים"

וכן,השורות האלה נכתבות למרות שאני יודעת שכשאצא אל המציאות האמיתית לא אחשוב ככה יותר.

אז מה?

שמץ של אופטימיות זה טוב,

ומי יודע,אולי קרן האור הקטנה הזו תתפתח לאור שמש מסנוור..

הלוואי.

אני חייבת לצאת מהבור החשוך הזה,כך או כך,לבד או יחד.

אני אצא.

מאסתי במעגלים האלו.