אם מתים,עדיף למות מצחוק

קשקוש בלבוש בצבע כוש !

תותיק מרוצה ? :]]

אוהבת אותך!

לזה לא הייתי מצפה מהחברים שלי,בייחוד לא ממך.

אמינות ויושר,הבסיס הכי חשוב לחברות,זוכרת? דיברנו על זה לא מזמן.

היה לי כל כך הרבה מה להגיד,אבל הכל נעלם פתאום.

לא,אני לא כועסת,כבר עבר לי הכעס.

אפילו האכזבה,כי הבנתי מה עמד מאחורי זה.

מה שנשאר לי עכשיו,זה סימן שאלה גדול בסוף המון שאלות קטנות.

אם יש מילה שמתארת את מה שאני מרגישה עכשיו זה חשופה.

יש עוד מילים,אבל פחות חשובות.

מילים הן הרי בסך הכל מילים,לא?

טוב נו,לפחות החורף מגיע,טוב להיות חשופה בחורף.

הלוואי שהגשם ישטוף את הכל.

והכל דפוק עכשיו,בתקופה האחרונה.

תמיד יש הרגשה שמשהו רע מצפה מעבר לפינה,וזו לא פסימיות.

חלק מהחברים שכן נשארו,חברים רק כשזה מתאים.

מצב הרוח שלי מתנדנד כמו החורף הישראלי,

יכול להיות יום נפלא של שמש שדקה מאוחר יותר להפוך לסערה גשומה.

...

**עריכה**

חברות זה דבר נורא שביר.

ושוב,טעיתי. אני ממהרת לשפוט בני אדם ולא מנסה להכיר אותם. אני נותנת לחומות הנוקשות שהם בנו מסביבם להתל גם בי.

אז מה עושים כשמגלים שהאדם שחשבת שהכרת,הוא כמעט ההפך הגמור? שפטתי אותה בלי להכיר אותה,ואין לי זכות.

מוזר לגלות שאנחנו דיי דומות,פשוט החומות שלנו שונות. ממתי אני נופלת בפח הזול הזה ?

אני לא מרחמת,רחמים לא תהיה המילה הנכונה. אני מרגישה אשמה.אני מרגישה בלבול.

יכולנו להיות חברות טובות,ולמרות שזה אף פעם לא מאוחר,קשה להתחיל קשר מ0.

זה תמיד קורה לי,עם אותו סוג של אנשים.

אחר כך אנחנו כבר חברות טובות.

אחר כך היא נפתחת ומוכנה לספר לי על עצמה,את האמת שהיא חושבת שאני עוד לא יודעת.

סליחה,אני חושבת ..