פיצה בחינם!~

אז כמו שמובן מהכותרת, יום ההולדת שלי מתקרב

וכולי מלאה ברגשות מעורבים ובלתי מובנים. אני שמחה ועצובה, מקווה ומיואשת.

למה אני חייבת להיות כזאת מסובכת?

אני מגלה דברים מכאיבים, מתאכזבת, מתייאשת, מוותרת, מתרוממת, ממשיכה, מתאוששת ושוב מגלה את אותם דברים מכאיבים

אני יודעת שאף אחד לא יבין את מה שאני כותבת פה חוץ מאני עצמי, וגם זה לא בטוח, כי לפעמים אפילו אני לא מבינה את עצמי..

היה לי ברור שאף אחד לא יקרא פה ולא יגיב פה. זו גם לא מטרת הכתיבה שלי.

אני אשתף את האוויר שצופה בבלוג שלי, ואומר שלפעמים אני מקווה ולו קצת, שבמקרה, יכנסו לכאן כמה אנשים שמכירים אותי,

שיזהו שזו אני שכותבת פה, אנשים ש"קרובים" אליי. כי אני לא יודעת מי כבר קרוב אליי ומי קרוב אליי אבל רחוק כל כך.

ושוב כמו תמיד, לא מבינים אותי, ואין לי זמן לכתוב את כל מה שאני מרגישה ולא מרגישה

אז נסיים בתיאור הסתום והמעורפל הזה על המצב

מזל טוב לי מוקדם.

או לפחות זה מה שאני מרגישה.

שום דבר לא השתנה ממש, לא לטובה ולא לרעה. אז זה בסדר.

כמובן שהיו דברים מצחיקים ומרגשים, והיו עצובים ומדכאים, כמו כל שנה. ואני אומרת תודה על כל הרגעים האלה, כי הם המתנות שאני מקבלת מאלוהים.

אבל הייתי רוצה שהשנה הזאת שמתחילה עכשיו תהיה קצת שונה, שיהיה בה משהו מיוחד, "אקשן", איזו התפתחות ב"עלילה" של החיים שלי. לא משהו קריטי, משהו פשוט.

אז נשאר לי לאחל לכל חבריי ומשפחתי שנה טובה ומאושרת, שנדע רק אושר ושהדברים הרעים אם יבואו שיחשלו אותנו.

הלכתי לאכול ארוחת חג. בכל זאת לא כל יום ראש השנה.

ושנה טובה גם לכם קוראים יקראים, אם מישהו בכלל קורא פה!