רכבת הרים.
רכבת הרים שהחיים שלי עליה.
והיא לא עוצרת.
ואי אפשר לרדת.
וכשהיא עולה למעלה, מזנקת במהירות, אני בעננים.
אני מאושרת.
.on top of the world
תחושה נפלאה, משכרת.
אבל אז, בשניות, היא צונחת למטה.
ואני בתחתית.
והמצברוח המחורבן...
ואז זה שוב מתחיל.
ואני לא רוצה, לא רוצה שיהיה לי רע.
לא רוצה להיות כזאת...
אבל אין מה לעשות.
זה משתלט עליך.
ונמאס לי. פשוט נמאס לי.
את לא רואה? זה לא עוזר לך בשיט, ילדה. תפסיקי.
ואחרי ה"אופטימיות" שהבעתי פה...
עוד אופטימיות! D:
אתמול היה יום מיותר לחלוטין -.-''
לגרור אותנו לבצפר בשביל עלק-יום-לימודים עלוב, בשביל שיום אחרי זה שוב חופש!
[נו, יומשבת, אבל עדיין ><]
אפילו המורים אמרו שזה יום מיותר ושאפשר היה לגשר!
נו, יופי, לא יכולתם לומר קודם?... >.>
הדבר הטוב היחיד שהיה אתמול,
אני, דידי, נועה ל. וחברה שלה מתלאביב הלכנו לסרט ההוא עם מת'יו פרי וזאק אפרון..
"שוב בן 17" - סרט נחמד.
[וחלאס, זאק אפרון לא כזה מושלם.... -.-'']
[וכן, האף של דווין ג'ונסון מכוער ><]
אז, עוד אופטימיות?..
נהההה...
סתםסתם, עכשיו משו באמת נחמד 3:
ביום חמישי הייתי באפטר מימונה אשכנזית D:
והכי כיף היה?
על הגג (:
[עכשיו דידי תבוא ותגיד: "פפפף, אני? -בכלל- לא פחדתי" XD]
סתאאאם דידי, כפרעליך.
♥♥♥
חחחח איזה פוסט מיותר XD
לא נורא P:
אההה!
איזה שיר טוב זה השיר החדש של הפטשופ בויז? D:
.Love Etc
גם הקליפ מעולה (;
"...for there is nothing that we can do"
צ'או,
אביגיל [שכבר נמאס לה לכתוב אבי-גיל וכו' S:]
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
פשוט אביגיל (:
