לפעמים רע, לפעמים טוב .

היא יושבת בחדר לבד,

שומעת את כל מה שקורה בבית.

היא רוצה לבכות,

מבינה שאף אחד לא מתעניין בה.

היא עדין רוצה לבכות,

אבל היא לא כמו פעם, בוכה בכל דבר.

ואז הם באים ואומרים לה ביי,

היא עושה מבט של לא מבינה ואומרת להם, גם אתם הולכים?

הבכי עמד לפרוץ,

כי ידעה שההיא גם עוד מעט הולכת.

הם הלכו, הן נשארו רק היא ועוד אחת,

ואז ה"עוד אחת" באה ואומרת לה ביי.

היא התאמצה לא לבכות,

ואמרה לה ביי, בקול רועד.

אבל אז, שההיא הלכה,

היא נשארה לבד.

הדמעות איימו לפרוץ, היא ניסתה להתנגד,

אבל אז פנייה נהיו מכוסים דמעות.

היא לא ידעה מה לעשות,

והבינה מה המעשה החכם שצריך לעשות.

היא הסתכלה על הבית במטושטש,

אמרה:"ביי" והלכה גם.

שוב, זה לא קשור לכלום.

אבל כל כך רע לי , בלי סיבה :\

ליבי .

שכותבת רק על כמה רע, רע, רע  .