העולם באנונימיות.

החברה הכי טובה,

בין החברות הכי טובות שלי.

שהכי כיף לי איתה, ומצחיק לי איתה..

ככה זה נראה לפחות,

שהיא נפגשה אם כל הבנות, החברות שלי ושלה.

ואותי היא לא הזמינה.

אשכרה תקיעת סכין בגב.

וגם שתי האחרות כבר לא פה כשאני צריכה אותן.. במיוחד עכשיו.

אני בודדה.

אני לבד.

אין לי אף אחד כרגע, אף אחד לא שם עליי יותר.

שלושתן בטח נהנות להן איפשהו,

אחת במסיבה,

ושני האחרות בטח ביחד מכייפות.

והוא, מכייף עוד יותר.

הכעס בוער בי.

כל האנשים שסמכתי עליהם,שאהבתי אותם,שהערצתי אותם

עזבו אותי.

זונות!