העולם באנונימיות.

הוא הבן אדם הראשון שככה מתייחס אליי.

שמתייחס אלי כמו הנסיך שפיטזתי עליו בחלומותיי,

כמו האביר על הסוס הלבן שדמיינתי..

הוא מחמיא,הוא אוהב,הוא משבח,הוא משתף,הוא מעודד(לפעמים),הוא פשוט מושלם.

והוא עוד אומר שאני מושלמת, טחח D:

הוא עושה ויכול לעשות בישבילי הכול. ואני כל כך מודה לה' שהפגיש בנינו.

אחרת,אולי לא הייתי פה.

הוא הציל אותי.

למרות שאני גם מפחדת,חוששת..

זה נראה יותר מידי מושלם, אני מפחדת שפתאום הכול יתפוצץ ואני יאבד אותו.

שפתאום הוא לא יסלח לי יותר. אבל אולי כדי לי להיות אופימית, ולחשוב חיובי.

לפעמים אני חושבת,

אולי לא מגיע לי אחד כזה. הוא עונה לכל הציפיות שלי.

ואני רואה את שנינו, בעוד כמה שנים, מתחבקים,מאוהבים,מתנשקים,נהנים ביחד.

זה נראה כל כך חלומי. כבר אין לי סבלנות.

פוסט די לא מובן,

אמור לחדד לי את העניין שהוא הכי הכי.

ושאני לא יוותר עליו לעולם.

אוהבת הרבה, האנונימית3>