העולם באנונימיות.

ביום חמישי הקודם (16.8) הוא חזר.

הוא התקשר אליי בערב ואמר שהוא מתגעגע,ואוהב אותי וכל השיט הזה.

אמרתי אותו הדבר כי זה באמת היה ככה.

אבל כל הזמן הזה שהוא לא היה פה, למדתי להסתדר לבד, להסתדר גם בלעדיו, זו הייתה המטרה שלי והשגתי אותה.

רק שהשגתי אותה יותר מידי.

פתאום אני חושבת גם על בנים אחרים,

אני עדיין מפנטזת על הנסיך שלי שזה לא הוא בכלל.

אני עדיין חושבת מה יקרה אם אני יכיר ילד אחר.

שלשום רבתי איתו, הוא חשב שאני מרכלת עליו,

במשך רבע שעה ניסיתי לתפוס אותו והוא לא ענה.

אחרי 5 דק' התקשרתי שוב והוא ענה הפעם.

הבהרתי לו את הנקודה שאני לא ריכלתי עליו ולא הייתי עושה זאת בחיים.

הוא אמר שזה בסדר הוא סולח לי והכול טוב עכשיו. אבל לא בדיוק.

אתמול ניסיתי לתפוס אותו כל היום היה לי חשק לדבר איתו ולהנות איתו,

הוא לא ענה. היום בצהריים הוא שלח לי הודעה ואמר שרק עכשיו הוא ראה את כל ההודעות והטלפונים, כי הוא ישן.

אז שאלתי אותו אם בא לו להתחבר,לדבר ואולי לעשות גם שיחת וידאו,

אז מה הוא אמר ?

אני עוד מעט הולך לחוג של הכדורגל ואח"כ אולי גם למשחק,

נראה אם יהיה לי כוח בערב להתחבר.

יופי שפינית לך זמן בחור עסוק שכמוך.