מתחשק לי לצעוק לשמיים לעולם כמה אהבה

מתחשק לי לתאר כל שניה של רגש

מתחשק לי להעביר במילים את התחושה

וגם אם אני יצעק וגם אם אני ינסה לתאר או להעביר אף אחד לא יבין כי יש דברים שרק מבטים מסבירים.

זהו אז זה נגמר

הטקס, השף, הבגרויות, הלימודים, התיכון והתקופה, עכשיו מתחיל משהו חדש פחות מוכר.

הקס היה מדהים נהנתי מכל שניה וכל רגע, כולם אמרו שהיה יפה התלהבו מהרעיון באמת שהיה כיף. הייתי בטוחה שאני יתרגש בסוף כשכולם קופצים עם השמפניות על הבמה הייתי בטוחה שאיזה דמעה תרד או לפחות תתקע לי איזה אבן בגרון אבל לא זה לא קרה לא הרגשתי הפעם חייתי את זה חייתי את הרגע הרגש לא פעל והראש לא רצה להבין, הרגשתי כמו מישהי אחרת שזאת לא אני באמת שמסיימת, שעומדת על הבמה בסופו של הטקס סיום, ציפיתי להרגיש יותר וזה לא קרה.

כמובן שבאפטר אחרי זה היה כיף כולם צחקו היו מאושרים ועצובים כולם התנשקו, התחרמנו, הלכו לשירותים אבל בעיקר היו שיכורים.

יום שישי היה את הרונדו כמובן שאני הוצאתי את האוטו היה נחמד ביותר 5 אנשים קיבלו דוחות אבל היה כיף מיד אח"כ כולם נסעו לים כל השכבה היה מוזר פתאום לראות 366 תלמידים בים.

יום שבת- נשף כמובן שבאתי עם שמלה ומגונדרת כמו כולן בערך, היה סטנדאפ, בופה, קבלת פנים, אוהלים, קונדומים מפוזרים בכל מקום ושוב בעיקר אנשים שיכורים אבל מי לא ירצה להשתכר בנשף הסיום שלו. אז היה כיף רקדתי השתוללתי ועדיין לא הרגשתי לא באמת הבנתי. חזרתי הביתה עייפה ומתגעגעת לאהבה שלי הגעתי הביתה התקשרתי לגיל והוא אמר שהוא כבר בדרך הוא ישן אצלי ואז אני אצלו ושוב אני אצלו ביליתי איתו 4 ימים ו 3 לילות זה באמת שיא. היה כיף נהנתי מכל רגע איך אפשר שלא להנות להעביר ככה ימים ביחד בתוך אהבה אין סופית כזאת שאי אפשר להסביר. היום חזרתי הביתה אחרי הרבה זמן שלא הרגשתי בית ומיד שוב יצאתי לחגוג, הפעם את היום הולדת 18 של שיר הלוואי שרק יהיה לה טוב שהיא תיהיה מאושרת אין בן אדם שמגיע לו להיות מאושר יותר ממנה כזאת אכפתית מקשיבה לא אינטרסנטית אפשר לדבר איתה לשפוך את הלב באמת שהיא מדהימה והלוואי הלוואי שתיהיה מאושרת.

אז הינה אחרי כל השבוע המעיף והלא פשוט הזה שוב אני בבית כותבת פה בבלוג עם מוזיקה שקטה שמתנגנת ברגע ואולי עכשיו קצת מצליחה לקלוט, קצת מצליחה להרגיש את השמחה של החופש והעצב של הסוף.

באמת נהנתי מהתיכון ומהבית ספר בכלל. הייתי עוברת את זה שוב כל יום מחדש. הזמן עבר לי כל כך מהר ברח לי מהידיים.

לא אהבתי ללמוד וגם לא לקום בבוקר אבל הינה אני כאן עם תעודת בגרות מלאה ויחסית טובה הישגים שבהחלט אני אישית יכולה להתגאות בהם. הטיולים, המורים, החברים הכל היה כזה כיף רגעים שאני מקווה שאני לא ישכח לעולם רגעים של אושר של שימחה כזאתי של תמימות.

גם גדלתי התבגרתי והשתנתי במיוחד בשנה- שנתיים האחרונות נחשפתי לדברים שלא האמנתי שהם קיימים, עולמות התהפכו לי ואין ספור בועות התנפצו אבל למרות שעיבדתי הרבה מהתמימות שהיתה בי למדתי המון חוויתי המון הכרתי המון אנשים סוגים שונים של אנשים, נפתחתי לדעות ערכים מצבים שפתחו לי את הראש ואת הלב אני באמת שלמה עם עצמי עם העולם שבניתי לעצמי ועם ההחלטות שלקחתי ולא לא היה לי קל הרבה מהאנשים סביבי לא באמת יודעים שלא תמיד היה לי קל.

אבל הינה אני היום אני יציבה מלאה באופטימיות באהבה מנסה להישאר תמימה כי תמימות זה טוב לפעמים.

אז עכשיו חופש של חצי שנה. מעניין איך זה יהיה,  בינתיים זה מעולה!

 תמונה קטנה מלפני הנשף בקרוב יהיה עוד