There is a war

סטוצים לא מתאימים לי. אני נקשר מהר מדי, אני מתאהב בקלות מדי. אבל לפתח מערכת יחסים עם מישהי רק כי כבר שכבתי איתה, זה לא בהכרח רעיון כל כך טוב. לכן זה טוב לדעת הבחורה שרצית, וידעת שלא תוכל להשיג, ואסור לך להיות איתה, רוצה להיות איתך גם, ומוכנה, כמוך, לשים זין על מה מותר ומה אסור, ומה חכם ומה מפגר, ואחרי שהיא שכבה איתך, להיות חברה שלך.

אז למי שעוד לא הבין, יש לי חברה חדשה, והיא מהממת, וכנראה שכל מה שתשמעו בבלוג הזה מעתה זה חוויות ממערכת היחסים שלי איתה, כי זה כל מה שאני שקוע בו כרגע. כצפוי, מצב הרוח שלי, שהיה באופן קבוע איפה שהוא בין "רע" ל"סביר" בשנה האחרונה, זינק ל"נהדר" ביממה האחרונה, מאז גיליתי שאני לא סתם סקס עבורה, ושהיא באמת מעוניינת במערכת יחסים איתי.

אני צריך לשאול אותה לפני שאתם מקבלים את כל הפרטים עליה, אבל קשה לי להאמין שתהיה לה בעיה עם זה.

בינתיים, תתחדשו - מעתה אתם מנויים/קוראים עוד בלוג של אדם שנמצא בזוגיות מאושרת, לפחות לבינתיים :)

במשך כל אתמול אירחתי חברים, משפחה ומכרים. כולם נהנו, ואף חילקו מחמאות, אבל הלילה שוב לבד, ושוב חם מדי, ושוב זקוק למגע אנושי, ואין איש בסביבה. מתחשק לי לשלוח מכתב, לא למישהו או מישהי מסויימים, אלא מכתב לעולם, להסביר לו למה הוא צריך להיות שונה, איך להיות טוב יותר, אבל אני חושב ששכחתי איך בעצם להיות טוב. אני רק נחמד.

אני רוצה לדעת לשיר. אני רוצה לדעת לרקוד. אני רוצה לדעת, אבל לא רוצה ללמוד.

אני רוצה שיאהבו אותי, אבל נמאס לי לאהוב.

אני רוצה לשכב במיטה ולהרדם בתחושה שהכל טוב, ושמחר יהיה יותר טוב.

אולי אם אני לא הייתי רוצה כל כך הרבה, הייתי מצליח להגשים קצת.

לילה טוב, ידידיי, ותרגישו חופשי לתת לי חיבוק, או משאלה, אני לא אנשך, ולא אבקש עוד אינסוף משאלות, רק אחת - להצליח.

חול בכל מקום, ואנשים שמתחשק לי להכיר, פסטיבל בכל רמ"ח איבריו, מוזיקה - לפעמים טובה, ולפעמים פחות, לפעמים רוקדים ולפעמים רק מתנועעים עם הקצב, שרים עם הסולן. אינסוף שמות חדשים, כל כך הרבה שקשה לזכור יותר משניים שלושה מהם, אבל אף אחד לא יעלב אם אני לא אזכור אותו בעוד שנה, ונראה שאת רובם אני לא אראה עד אינדינגב הבא.

וזה קצת חבל - להרגיש בלב העניינים שוב, להרגיש בן 18 שוב, להרגיש מוקף באנשים, שגם אם הם לא חברים שלי, אני יכול בכל רגע לפתוח איתם בשיחה, בלי להרגיש מבוכה, אבל כל זה רק ליומיים וחצי. ואז חוזרים לתל אביב, עם מכת חום וכוויה, לדירה שאין לי בה אפילו מיטה.

כשנפרדתי מענבר, ואנשים ניסו לשכנע אותי שאני אמצא מישהי חדשה, ניסיתי להסביר להם שהמעגל החברתי שלי לא מתרחב, ולכן אין הרבה סיכוי שזה יקרה. והנה, המעגל החברתי שלי אכן מתרחב, וכמו שזה היה פעם, לפני שנים רבות, מדובר בעיקר בבנות. אבל כמובן, זה רק כי אני במקום שבו יותר קל לי לתקשר עם בנות. השאלה "מה יוצא לי מזה" נענית, כמו תמיד, ב"ערב כיף עם ידידה/ות".

כ-20 מסאז'ים באינדינגב, 2 יציאות למסעדות, ושלשום יציאה לפאב עם 3 בחורות מסתכמים בחור בכיס וגב תפוס. אבל אני מוכרח להודות שעם כל ההתבכיינות, נהניתי מכל אחד מהאירועים הנ"ל (חוץ מאחד מהמסאז'ים, שהיה לבחורה שהיתה כולה עצמות, אפילו עור לא היה שם כמעט).

בשבת חנוכת בית, עכשיו שיש לי כבר מיטה, ומחר מגיעים הארונות לספרים. עומד להיות קצת צפוף בחדר שלי, אבל הוא יהיה מגניב, מלא בספרים, תמונות, משחקי קופסא, ובמיטה הנהדרת שלי, שתופסת הרבה יותר מהחדר שלי מכפי שציפיתי. היא נהדרת כי כרגע תפסתי עליה תנומה ראשונה של שלוש שעות, והיה נהדר, תודה ששאלתם :)