כשאני חושב על זה... טוב לי.
ת'כלס טוב לי...
כבר אין פוזות או צורך להרשים...
לא מחפש בנות להכיר...
הבנתי שכן יש לי חברים למרות שזה לא הכי בולט לעין (שלי בכל אופן)
...
כאילו העניינים מתחילים להסתדר במקום שלהם...
על מה אני מדבר בעצם?.
-יש לי את החברה הכי מדהימה בעולם.. המושלמת שלי... " את יפה, כל כך יפה, יותר יפה מכולם אבל את לא יודעת..."
-השלמתי עם בנאדם שסוג של כן היה חסר לי המובן מסויים...
-קיבלתי מתנה חשובה שקוראים לה חברות... חברות עם אנשים קרובים שמוכנים לקבל אותי כמו שאני מתי שרק צריך... ואני חייב להם תודה על זה...
-אני מתחיל להתפתח בתחום העיסוק שלי...
-אני מיישם לשם שינוי את מה שאני לומד בצילום ואני רואה שההשקע המצלמה לא היתה סתם... (יש לי רקורד אצל פרג'!)
אני מרגיש נינוח ושליו אבל עדיין מרגיש כאילו חסר משהו...
אני יודע מה... הרפתקא... משהו מסעיר ומרגש שיגרום לבטן שלי להתהפך....
משהו שיגרום לי לרצוץ החוצה מתוך הגוף של עצמי....
משהו שיזכר לי לעוד שנים רבות כחויה של פעם בחיים...
אוף... השיעום אוכל אותי מבפנים.. אין לי מושג מה לעשות אם עצמי... כמו כל שנה מבטיחים לעצמו שהשנה נעשה מאמץ ונתאפס על עצמינו בלימודים אבל לא ממש הולך (בלשון המעטה חח) וחוזרים לישגרא שיודעים שיש נגיד שיעורי בית אבל לא ממש בזין לעשות אותם...
אבל כמו שאני אומר.... "שיהיה"....
אחחח.. המילה הזו.. "שיהיה"... גרמה לי לשינוי משמעותי בתקופה שהייתי הולך לפסיכולוגית... ככה בתחלתי להבליג על כל אותם דברים מטומטמים שאנשים לא קולטים שהם מטומטמים....
המילה הקטנה הזו גרמה לי לחשוב מחוץ לקופסא? ככה נקרא לזה? "מחוץ לקופסא"? סבבה.
מה גם ששמתי לב שאני כבר לא ממש יוצא לבלות... אני חושב שזה חלק מה"ביות" שעברתי חחחח
כבר לא שווה לי לצאת בלי החברה... לא יהיה מה לעשות... מאז שאני איתה הפסקתי להיסתכל על בנות אחרות ואיבדתי כל עיניין בהן... יש לי את האחת שלי... עברתי איתה המון בזמן כ"כ קצר....
אני בדיוק שומע את אחד השירים הכי מרגשים ששמעתי בחיי...
הג'ירפות - גג
וואי.. המילים עושות לי צמרמורת ועור ברווז... אני פשוט אוהב את הקול של הסולן... הוא מרגיע...
הייתי מעודד אתכם להוריד את השיר אבל זה סוג של עברה לא כך? ואני הרי אזרח שומר חוק...
אההה!! אגב אזרח... הנפקתי סוף כל סוף כל סוף כל סוף תעודת זהות.... כמו שחשדתי, יצאה לי תמונת פספורט כמו של אסיר אבל שיהיה....
אני כבר מחכה להשתמש בה... צריך להיות מגניב חחחח...
המממ... הירהורים הירהורים הירהורים הירהורים הירהורים הירהורים שכאלה........
החלטתי שאני עושה הלילה לילה לבן. יהייה נחמד לעשות את זה לבד... כשכל הבית חשוך וקר ואין אף צליל... אניחושב שאפילו החתול הלבן והטיפש שלי מת....
אה לא.. הנה הוא שוכב כרגיל בתנוחת הג'וק המת שלו על רצפת הבית הקרה.... זבל... אני כ"כ מקנא בו.. אין דאגות חוץ מ"מתי הבעלית הבנזונה יאכיל אותי" או "נדמה לי שיש לי מהשהו כמו נחש שמחובר לי לגב... מעניין מזה..."
אוף... מחשבות מדאיגות מתגנבות להן לאיטן אל תוך ראשי הקודח מרוב מאמצים להחזיק ת'פיפי בפנים....
שנייה נלך להשתין (:
==
טוב... ועכשיו עברתי לשיר חמוד של פספורט - כמה את יפה...
וואי נזכרתי לבייבי שלי יש איזה שיר שהיא נורא אהבה שאני נדלקתי על המלים של עידן יניב ניראה לי [?!] "כמה את יפה"....
ציטטתי לעצמי את זה למעלה כדי לזכור ושכחתי ושוב עכשיו נזכרתי...
בטיפול [;
איזה שיגעון זה שהתחילה השנה הא? זה פשוט לא נתפס....
לא נתפס שמעכשיו זה כבר לא איזשהו משחק שאפשר להשלים פה ציונים ושם לתקן איזה עבודה.... זה כבר הכנה ל-The Real Life....
באוקטבה מסויימת אני מתרגשת לקראת אותם חיים אימיתיים אבל מצד שאני לא בטוח שאני רוצה להגיע לשם...
שמתם לב שעם כל יומולדת שעוברת דואגים להביא לכם את המשפט "עכשיו את/ה בן/בת ועם הגיל הזו מגיע הרבה אחריות " ובלה בלה בלה....
למה? למה עכשיו מגיע לי אחריות? יש פתק החלפה? ואם זה נשבר? ואם אני לא אטפל בה כמו שצריך? לא רוצה אותה!!!
אני הכי טוב בלעשות את הדברים שמענינים אותי.. כמו כל אחד שפוי... לא רוצה אחריות. לא בא לי ולא מתחשק לי.
טוב לחיות בבית של אמא שלי... ולכולנו ככה!! למרות שרבים מעט/הרבה לפעמים... תחשבו על זה...
מגישים לכם אוכל שאתם אוהבים... מכבסים לכ כביסה... נותנים לכם מיטה חמה.. חדר משלכם..
חיים בסתלבט.... אז נכון... יש כמה מגבלויות אבל בעיקרון בכל דבר יש פאקים...
ולמה צריך בשלב לעזוב? הרי ההורים אוהבים אותנו (את רובינו בכל אופן) והם שמחים להיות איתנו... אני לא מעודד עכשיו בני 40/50 לחנוק ת'הורים בבית... יש גבול אבל פשו לקחת את הזמן...
תחשבו ברצינות... אני לא יודע למה חפרתי על הנושא פשוט התחשק לי וגם ככה אף אחד לא קורא פה...
לא עידכנתי פה חודשיים ניראה לי..
לקח לי זמן להיזכר בשם המשתמש ובסיסמא ולקרוא את מגילת העידכונים של נענע....
שיגגלו ויעשנו! זה מה שאני אומר על העידכונים!
אפרופו נענע... ישראבלוג... אני שוקל לקנות פרו.. לוידע למה... פשוט זה זול ויהיה נחמד כזה להביא אותה בעיצובים שלי חח....
כבר 2 לפנות בוקר...
קריר-נעים... עיקצוץ עייפות-משהו בעניים...
מוסיקה מדהימה ברקע... רוצה להיות איתה בדיוק ברגע זה ועכשיו...
לעטוף אותה... אותך.. שוב... לנשק את השפתיים הרכות כמו עננים שלך...
לגעת ולהרגיש את חום הגוף המשתולל שלך..
להנות מהרגע ההורמונים שמתוללים להם בתוכינו... האיפוק..
אחח האיפוק... אני אוהב להשוות אותו למיסתורין... סך הכל אני אוהב מאוד מיסתורין...
זה מגביר הרבה מאוד רגשות אחרים אצלנו ומעורר אותנו... מיסתורין יכול לשמש כגורם מיני, מפחיד, מאיים, משפיל, מושך ועוד הרבה...
אני אוהב את המיסתורין המיני...
אוהב על גבול המחרמן....
זה נעים אבל לא בהגזמה... כל אחד והעדפות שלו לא ככה?
*דרך אגב אם התעייפת עד לפה אפשר ללכת לישון.. פשוט מתחשק לי להביא אותה בחפירה רצינית...*
לא יודע גם למה כתבתי על זה.. אני זורם עם הכתבה עכשיו...
אגב זרימה.... אחרי ה-my firt time שלא בדיוק היתה נעימה לה היא עכשיו מקבלת אותי ואפילו נהנת לגמרי מזה... וכמו שאמרתי לה... "אני חושב שיש לנו הובי חדש" חחח
או או או !!!!
התקינו לנו מזגן חדש בבית!!! לוידע מה הקשר אבל עכשיו אני מסתכל עליו פשוט אז אמרתי יאללה נזכיר את זה....
אז כמו שאמרתי התקינו מזגן חדש.. משהו מפלצתי שכזה...גדוווול... קריפי... ועדיין לא מצאתי את הטמפרטורה שלא תקפיא לי את שחלות שאין לי אבל תקרר אותי כמו שצריך...
............
חושב על מה לכתוב עוד... בא לכתוב הרבה לשם שינוי... טוב נו... לשם שינוי יש לי גם זמן... חחח
מחר.. סתומרת היום חופש...
שנה טובה לכולם... (:
2:13 כרגע....
משעמם לי בטירופונציה! חח מילה חדשה.
נזכרתי באיזה סרט על התאבדות קבוצתית של 7 אחיות... סרט תיעודי...
זה היה כ"כ מרגש... אפילו הזלתי כמה דמעות... חחח דמעות... מזה בכלל? מים מלוחים שיוצאים או כשטוב לך מאוד או כשרע לך מאוד... אבל למה?
מה הם קשורות לכל הסיפור? חחח איזה מצחיק זה אם מישהו ינסה לבכות אבל יגלה שנולד בלי שקיות מים בעינים והוא לא יכול לבכות חחח.. לשמוע את הסאונד של הבכי ולראות פרצוף יבש... חחחח
לוידע למ הזה מצחיק אותי... הומור של קופיף...
טוב בנתיים אני זז להאזין למוסיקה טובה... ניראה מה יהיה בהמשך...
עד כאן שידורינו להיום (:
כינוי:
-DathLaf-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
