החלטתי עם אמא לעשות שיחת נפש אתמול בלילה. דיברנו מ1 וחצי בלילה עד שש וחצי בבוקר. כן, נשמע מעייף. אבל לא כך היה. סיפרתי לאמא דברים חדשים עלי. כגון: שכמעט התאבדתי, שחתכתי ורידים...וסיפרתי לה על מה שמפחיד אותי. אני אשתף אותכם בזה. כשהייתי קטנה, למשהו כוותי לעצמי שאני אמות בצבא. אנשים איזה בת תחשוב על צבא כשהיא בת 9?! ועוד מחשבות מאוד "אופטימיות". וכמה שהזמן מתקרב יותר ויותר לתאריך הגיוס שלי. אני משקשקת יותר ויותר מרוב פחד. הסיבה היא, שמשהו בתוכי אומר שאולי זה באמת נכון. וכמובן שאני רוצה להאמין שזה סתם שטויות שלי ובלה בלה בלה. אבל תחשבו על זה. אף אחד לא יכול להבטיח לי שזה סתם שטויות.
אמא שלי נבהלה מזה. היא אמרה אולי עדיף שאני לא אלך. אבל זה דפוק. בטח שאני אלך לצבא וכל זה. פשוט, הפחד הזה משום מקום. כאילו שכבר הצצתי לספר החיים שלי פעם. פריקי..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
-Lust & Temptation-