תדמיינו שיש מישהו שאתם מאוהבים בו, מישהו או מישהי כמובן, מושלמים בעיניכם.
אתם נמסים רק מלשמוע את הקול שלהם, אתם מקבלים צמרמורות ממכרות כשהם לידכם, אתם מרגישים געגוע מטריף אליהם תמיד- אפילו כשהם ממש קרובים...אתם פשוט מכורים אליהם.
אתם אוהבים את הדרך בה הוא או היא מדברים אליכם...אתם יודעים שאף פעם לא ימאס לכם לשמוע אותם אומרים לכם שהם אוהבים, ומתגעגעים...ואפילו קצת מחכים שזה יקרה.
אתם אוהבים את המגע, הרכות, הנשיקות , הריח המטריף, השינה ביחד, הקרבה בלילות...החום...הנשיכות, המבטים, החיוכים, החיכוכים...
תדמיינו שהוא או היא אוהבים אותכם בחזרה, באותה הדרך. משתוקקים להיות איתכם, בדיוק כמו שאתם איתם. מתגעגעים באותה מידה...
תדמיינו שאתם יודעים שפשוט אין משהו יותר מושלם מזה...ואתם יודעים שזהו, ככה אתם רוצים לחיות כל החיים.
תדמיינו, שאתם לא רוצים להיפרד.
תדמיינו שאין ברירה, ופתאום צריך להגיד שלום...
שאתם עוזבים, אפילו כשאתם לא רוצים.
תדמיינו שהוא או היא, כמעט נשברים, מחזיקים עוד קצת, לא מראים שהם חלשים.
תדמיינו שכל מה שהכרתם ומי שאהבתם, נעלם- לפחות למשך שנה...
תדמיינו שאתם עכשיו לבד, במיטה חצי ריקה, עיניים פקוחות וכבר אחרי 12...לא מצליחים להירדם. אפילו בהתחשב בעובדה שאתם יודעים שהולך להיות יום עמוס מחר.
תדמיינו שאתם לא רוצים אף אחדאחר, ומחזיקים באותה תקווה מעצבנת, כל לילה וכל יום.
תדמיינו שאתם לא יכולים לעבור יום אחד בלי לחשוב עליו או עליה...כ"כ רוצים לראות, זקוקים לראות ולגעת ולדבר ולנשק...ואי אפשר.
פשוט,
תדמיינו.
קשה נכון?
מזל שרק דימיינו את כל זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
