לא רוצה לעדכן, לא רוצה לכתוב פוסט על מחנה שכב"ג.
כי לא בא לי לדעת שהוא נגמר...3 וחצי חודשים של עבודה קשה, לחץ, עבודה קשה, ועוד המון לחץ....הכל נגמר. הלחץ, ההתרגשות( אולי עדין יש קמצוץ...) והציפייה...הכל נגמר. בחיוך.
כנראה שזה יהיה מפגר מידי לדחות זה עוד, ובמיוחד שכבר העלתי את זה...אני פשוט אגמור עם זה ויגיד שזה היה המחנה הכי מושלם שיכול להיות.
שום תמונה, וידיאו, סיפור או בדיחה יתארו את ה4 ימים האלה. מנותקים מאמריקה, מנותקים מהעולם. רק אנחנו, שכב"ג תפוח ושאר הנהגת צבר ביחד ולבד.
חוויות בלתי נשכחות, חברים ואנשים בלתי נשכחים, וזיכרונות שאני אף פעם לא ישכח.
אני אתגעגע להכל, לכולם. ואני שמחה וגאה להיות חלק ממרכזים צעירים של 2008, ושמיניסטית השנה, יחד עם כל השמיניסטים האחרים.
אני במיוחד גאה שהשכב"ג התגבש, גאה שהרגשנו שזכינו בהכל- זכינו במטרות שבנינו לעצמנו, באנו בהרגשה של בלתי מנוצחים ועזבנו ככה, בגאוות יחידה מטורפת.
לכל מי שלא כ"כ מעודכן, המחנה שכבות בוגרות (ט'-יב' ) התקיים בלוס אנג'לס במחנה רמה, הנהגת צבר, 14 שבטים. אני משבט תפוח ניו יורק.
הנהגת צבר בר בר בר בר, הנהגת צבר בר בר בר בר... (:
עכשיו, רק נשאר לי להודות לכל האנשים שגרמו למחנה להיות מושלם כמו שהוא היה....
בראש ובראשונה, השבט שלי, השכב"ג המדהים שמפתיע אותי כל פעם מחדש+לי המרכזת שעבדה קשה יותר ממה שזה נראה + החניכים של השבט ששילמו לנו קצת על המחנה.
המרכזות הצעירות שאיתי
מרכזים 2008 של כל ההנהגה (היה קליק כבר בסמינר...+כמובן מפיצי "זיבן זיבן")
שמיניסטים
אחוות שמוליק2
גלית שלולית
הזקנה הממורמרת מהחדר אוכל..
נהג האוטובוס שלא היה אכפת לו שצעקנו כמו אהבלים באוטובוס
הטייס שהביא אותנו לאל איי (טוב נסחפתי...)
בקיצור, תודה לכולם.
אז הלוואי והייתי יכולה להגיד שאני חוזרת למחנה רמה, והלוואי והייתי רואה את כולם ככה שוב, עוד פעם אחת.
אבל אולי הגיע הזמן...
יאאלה שמיניסטים 08' !
מתגעגעת לכולם! מאוד!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
wackogirl