אז אני נוסעת לחופשה היום...
ולהתרחק קצת מהבלאגן ומניו יורק הקרה יהיה אחלה...למרות שאני יודעת שהמון דברים יפריעו לי בראש גם ככה.
רציתי להודיע משהו..אני חייבת את זה בעיקרון לעצמי..ולעוד מישהו.
מן סגירת מחשבות כזאת, לפני שאני נוסעת ל5 ימים...
אז ככה,
אני מאוהבת. אבל אני חושבת שאת זה אתם כבר יודעים.
אני מאוהבת בצורה מטורפת...במישהו מדהים. ואני גם מפגרת.
זה בורח לי...זה בורח לנו.
אני מרגישה כאילו נתנו לי לשמור על חול בין הידיים...וגרגר גרגר זה מתחמק לי בין האצבעות.
נמאס מאינטרנט...ואני עסוקה יותר ממה שחשבתי...ויש לי הרבה יותר מקומות ללכת אליהם, כי נוספו חברים..אבל תמיד הייתי מוצאת זמן
ועכשיו...
גם כשאני מוצאת...השיחות לא אותו דבר. אני לא מבינה מה קורה, ואני מתבלבלת כל פעם מחדש.
לפעמים אני חושבת שכבר נמאס לי...ואולי הגיע הסוף...אבל אני פשוט לא מוכנה ולא רוצה לעכל.
לפעמים אני חושבת שנמאס לו.
לפעמים אני חושבת מה יהיה אם נהיה עם אנשים אחרים...ואז ישר כועסת על עצמי שבכלל העזתי.
לפעמים אני בוכה שאנחנו רחוקים ואז מלגלגת על הפתיות שבי. הרי עברנו יותר משנתיים...
תמיד אני יודעת שאני אוהבת אותו...ותמיד אני מתחרפנת כל פעם מחדש כשאני מתגעגעת.
אין לי כח להגיד לו כלום יותר, אני מפחדת לומר משהו שלא יתרום.
יש לי כ"כ הרבה שאלות....
בלי תשובה.
אני רוצה לנשק, לחבק...אני צריכה לדעת שיהיה טוב...ושאף אחד לא יוותר. אני רוצה לדעת שאנחנו לא מוותרים.
אני צריכה לדעת שאנחנו לא מוותרים.
פורים שמח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
