אז כמו שידעתי שמתישהו זה יקרה, נפרדנו.
נכון, הייתה לנו תקופה טובה וזה מה שחשוב.
יש לי מזל שיצא לי להכיר בנאדם כל כך מושלם! בייחוד כשהוא הראשון.
אין מה לעשות, זה פשוט לא עבד. הוא פשוט לא הרגיש כלפי כמו שאני הרגשתי כלפיו.
וזה בסדר. עדיף שהיה נפרד ממני מאשר שהיה נשאר מסכן איתי.
הוא בהחלט אחד האנשים הכי מדהימים שיצא לי לפגוש. חח הרבה יותר טוב מכל האקסיות....
בנוסף, קיבלתי ממנו את הניסיון שתמיד רציתי. את הרצון הזה שיהיה לי חבר!
אז חזרתי לחיי הרווקות. האמת שהתגעגעתי קצת לזה. הרבה זמן לא הייתי רווק.
וכמובן, כמו בסיום המערכת יחסים הקודמת, וזאת שלפניה, אין לי ממש כיוון הלאה.
תמיד זה ככה, מה שבא בא. חח פתוח להצעות...
כמה מוזר שככה זה נגמר. סתם מוזר לי כזה. עצוב מבפנים.
רציתי הרבה זמן להגיד לך משהו אבל כל פעם עצרתי את עצמי, ואני שמח על כך. זה רק היה מקשה עליך.
אני תוהה אם תדע לקרוא בין השורות מה זה...
אם ממש תתעקש, אור תקרא בשבילך...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
