צמח בר

רע לי

פשוט רע לי.

אין אפילו מושג על מה ולמה.

זה התחיל ביום שישי בבוקר, הרס לי את כל השישבת שבו לא הייתי חברתית בעליל, למרות שהיו לי תכניות למכביר,

(תודה לאל על חברות וחברים שסולחים על הברזות- אני מקווה),

וזה ממשיך גם היום, עם חוסר יכולת לחייך, כמעט, או חיוך שלא מגיע לעיניים, וגם זה כואב.

כאילו משהו כובל אותי, בתוכי, סוגר אותי מבפנים.

והרצון לפרוץ הכול לשבור לנתץ ולרסק, לצעוק ולהשתולל- חזק מאי פעם, ועדיין אני לא מעזה.

לא מעזה לעשות את מה שאני רוצה.

לא מעזה לעשות מאומה.

מפחדת מהצל של עצמי.

מפחדת מהתוצאות.

מפחדת לעשות את מה שמזמן אני יודעת שאני צריכה לעושת.

חייבת לעשות, לעצמי לי, ולסביבה.

כואב לי הראש ממאמץ ההתאפקות, העיניים שורפות.

רוצה להתגלגל לתוך עצמי, להשתבלל, ולא לראות אפאדם, ולא לשמוע אפאחד.

לא לדבר, לא לתקשר.

להתכרבל בתוך הפוך וללכת לאיבוד.