צמח בר

ומכל האנשים בעולם,

הכי,

אני אמורה לכעוס עליך.

ומכל האנשים בעולם,

אני,

נושאת זעמי,

והוא מופנה,

כבר לא אליך.

אולי משום ש

מכל האנשים בעולם,

אתה היית שם,

בכדי,

לנסות לדבר,

בכדי לראות אותי מתפרקת בבכי,

בוכה במשך יומיים וחצי.

ומכל האנשים בעולם,

אתה,

ניסית לעודד,

ואפילו לדובב.

ומכל האנשים בעולם,

אליך,

היה מופנה זעמי,

הכי הרבה.

אבל מכל האנשים בעולם,

אתה זה שדיבר וכתב,

וניסה להרגיע.

ומכל האנשים בעולם,

דווקא,

איתך דיברתי,

ולך כתבתי את שכואב.

ומכל האנשים בעולם,

ידעתי,

אני יודעת,

שאתה היית שם בכדי

להקשיב,

ומכל האנשים בעולם,

לא נבהלת

מהכאב שהטחתי בך,

והכעס,

שהתפרק במילים שכתבתי אליך,

מכל האנשים בעולם,

אתה היית שם בכדי

להחזיק מעמד,

לא לוותר,

ולהמשיך לרצות,

בלי לפחד.

מכל האנשים בעולם,

שאמרו שרצו,

ואח"כ נבהלו וברחו,

כל האנשים בעולם,

אתה היית שם,

ובעצם,

אתה כאן.