צמח בר

ונניח שלמדתי והשכלתי וגיליתי והתחברתי.

ונניח ואני מגיעה למצב שבו אני מודעת לחלוטין לכוחותיי.

ונניח שאני מגיעה למצב שבו אני יודעת שאני יודעת לעבוד עם הכוחות האלו שלי.

ונניח ואני גם יודעת איך לעשות עם הכוחות שלי.

ונניח שאני יודעת גם מה הגבולות של יכולותיי, כמה רחוק אני יכולה ללכת, כמה משאבים יש באפשרותי להשקיע במטרה הרצויה.

ונניח שאני נמצאת בידיעה מירבית ומיטבית של יכולותיי וכוחותיי והכלים שאני יכולה להיעזר בהם בכדי להוציא מהכח אל הפועל את הגלום בי.

נניח?

הנחנו.

עכשיו מה אני רוצה לעשות על הכוחות האלו שלי?

לאילו מטרות להפנות אותם?

משום מה, אני לא רואה את עצמי כמטפלת.

יש לי את היכולת הפוטנציאלית להיות מטפלת. אבל אני לא בטוחה שזו מי שאני.

אז אני לא רואה את האפשרות הזו.

אבל אני גם לא רואה משהו שהוא כן.

אני לא רוצה לבחור שוב משהו, וכרגיל לא להשלים אותו, כי גיליתי שאני לא בטוחה שזו הדרך, או כי גיליתי שזו לא הדרך, או שזה לא בשבילי.

אני לא רוצה הבטחה או גילוי של מה שצופן לי העתיד, אבל אני די רוצה לדעת, למצוא, לגלות, את הדרך שבה אוכל להמשיך ללכת הלאה.

זה לא שעד כה לא האמנתי שאמשיך הלאה בדרך שבה בחרתי בכל פעם, אבל מתישהו הבנתי שלא זו הדרך עבורי. גם אם לא הבנתי בראש, הבנתי בגוף ובנשמה.

היום אני רוצה למצוא דרך שאתחבר אליה לאורך זמן, גם בגוף, גם בנשמה, וגם בכיס, בשמחה.

משהו שיעשה אינטגרציה בין שלל היכולות הפוטנציאליות שלי, מתחומים שונים, ויוציא שלם אחד מתוך חלקי הפאזל שהם עצמי.