צמח בר

אני מכניסה משהו לבית שזוג חברים שלי (בחלום) עבר אליו.

הבית ממוקם ברחוב איבן-גבירול, באחת הפינות בית קרקע פינתי, שהכניסה אליו דווקא מהרחוב הצדדי.

בפנים עומד מישהו ומרצה. למי הוא מרצה אינני רואה בחלום. הוא גבוה, שיערו מבריק, משוך לאחור בג'ל. הוא מפנה פניו אליי בעודו מרצה, מחייך.

אני מתנצלת בחצי מבוכה, ויוצאת.

למחרת (עדיין בחלום), יושבת בבר מיצי פירות, מול הבית שלהם. אני יושבת ליד הבר. שותה.

השעה היא שעת בין ערביים, והמקום כולל הרחוב, שוממים, אין נפש חיה כמעט. (איבן גבירול??!)

מישהו ניגש למקום, מתחיל להתיישב ליד אחד השולחנות הפזורים על המדרכה ליד הבר. זה האיש מאתמול.

מפנה מבטו, רואה אותי, ובחיוך ניגש ומתיישב לידי.

"אני מכיר אותך מאיזה שהוא מקום" אומר בשאלה.

כן, אני עונה, אתמול הבאתי משהו לבית של הזוג המלכותי (כך קראתי לזוג החברים שלי, משום שהם ידוענים- משהו כמו אקי וסנדי- אל תשאלו אותי מי החברים, אני לא יודעת).

הוא חושב על כך, ואומר לא, אני מכיר אותך עוד מלפני כן.

את המשיכה בעיניו אני מרגישה בגופי.

אנו ממשיכים לדבר, מעבירים את הערב, בנינוחות ובכיף, מתחבקים ומתנשקים.

ולי הייתה שם תחושה של אהבה. של תחילת רומן חדש.

מהסוג הנכון לי עכשיו

(האם באמת?)