צמח בר

"מה, אני נהג שלך?" צעק האיש שהתדפק על דלת ביתי בשתיים בלילה בכדי שאסיע אותו לפתח תקווה, ושנהגתי אותו פעמים מספר לבת שלמה ומקומות אחרים.

"את לא תתנהגי אליי כך יותר, אחרת אבעט אותך מחיי"

"את תחזירי לי את הכסף, את שומעת"

הכל החל ביום שישי שעבר כשהתקשר לספר לי על איזו הרצאה בקבלה שנערכה בירושלים, אתמול, יום שישי ה- 24/6.

"אני עובדת", עניתי.

"את לא יכולה לשנות את סידור העבודה שלך?"

"אני יכולה לנסות" אמרתי.

אמרתי, והצלחתי לשנות.

ביום א', התקשר לספר לי שיש לי (ניסוח שלו) כרטיסים. 55 ₪ לסטודנט, 70 ₪ לאזרח מן השורה.

ביום ג', כשאני בבית החולים עם אבא שלי לביקורת, התקשר ובדק מתי אני יכולה להתפנות אליו.

"ביום שבת הייתי פנויה" עניתי.

ביום שבת קבענו לצהרים, הוא לא התקשר להתנצל על כך שלא יצר קשר

"אוי, נו, מתי תתפני?"

"קבענו ביום שישי, לא?"

"ולפני כן?"

עברנו על כל לוח הזמנים שלי, והוא הבין שיש לי חיים אחרים חוץ ממנו.

קבענו (הוא החליט) שיבוא לקחת אותי ביום שישי ב- 7:00 בבוקר, בכדי שיהיה לנו זמן לארוחת בוקר. ההרצאה אמורה להתחיל ב- 11:00.

איפה הוא תכנן לאכול,  בראש פינה?

למחרת, בבית, בבדיקה מול רשימת התרופות המעודכנת שאבי קיבל, התברר לנו שחסרות לו תרופות חיוניות, והזמן היחידי שלי לאסוף אותן הוא ביום ו'.

ביום חמישי בבוקר, התקשרתי להודיע לו שיאסוף אותי בתשע בבוקר במקום בשבע. גם הסברתי למה.

הוא התרגז.

כמה שעות אחרי כן שלח לי סמס שאפגוש אותו במקום ההרצאה (מגדל דוד) רבע לפני ההרצאה.

אני צריכה לציין שאני גרה בגוש דן ואני לא ממונעת.

לא הגבתי, יום עמוס בעבודה. סוף רבעון וכאלו. יו קנואו.

מעט לפני שיצאתי הוא התקשר לנייד. הייתי בשיחת טלפון. השתקתי את המכשיר.

הוא התקשר שוב.

ושוב.

ושוב.

ושוב.

עד אשר פתחתי את הפומית, עדיין תוך כדי שיחה עם הבוסית שלי, נבחתי, "אני בשיחת טלפון" וניתקתי.

הוא לא התקשר שוב.

יצאתי מהמשרד אחרי תשע בלילה.

התקשרתי אליו, וכך התנהלה השיחה:

"כן", הוא עונה.

"כן", אני מחזירה בשלווה.

"מה כן?"

"ענית כן, וכך אני משיבה לך"

"קבענו למחר ב- 10:45".

"לא, לא אצליח להגיע"

"את תחזירי לי את הכסף!!!" בצעקות.

האיש מרוויח את המשכורת השנתית שלי ויותר מכך, בחודש אחד רע. והוא יודע כמה אני מרוויחה.

"אחזיר לך את הכסף, זו הבעיה?"

"בחודשיים האחרונים ההתנהגות שלך כלפיי ממש מחפירה, לא מקובלת עליי התנהגות כזו, את שומעת! זו הפעם האחרונה שאת עושה דבר כזה. בפעם הבאה אני אבעט בך מחיי.

אולי את רגילה ליחסים של קללות וגידופים ממועקה, אולי את אוהבת את זה ורק כך את מבינה, יחסים סדיסטיים שמתעללים בך, אצלי לא מקובלים דברים כאלו, שתדעי...

מועקה אולי ניצל אותי רגשית, והפעיל עליי מניפולציות רגשיות, אולם מעולם לא היו שם קללות, גידופים , מכות או כל דבר אחר שניתן לקרוא לו סדיזם.

"...עוד פעם אחת כזו אני בועט מך מהחיים שלי. לי יש כבוד. ובחודשיים האחרונים את מתנהגת אליי בחוסר כבוד. את לא יודעת איך להתנהג, אני אוציא אותך מהחיים שלי. תזהרי".

"מבחינתי, כבר לפני חצי שנה, יצאתי מהחיים שלך"

"ביי"

השיחה נותקה.

ואני נעמדתי, באמצע מתחם אחת מחברות ההיי טק הגדולות בארץ, וצרחתי מול השמיים המכוכבים חסרי הענן-

"ברוך שפטרנו מעונשו של זה!!!"

בעוד כמה זמן הוא יתקשר שוב, נראה לכם?